כשהליך חדלות פירעון מבוטל: מה עושים עם החובות בתקופת הצינון?

תקופת הצינון שלאחר ביטול ההליך עלולה להשאיר חייבים עם חובות עצומים מול הליכי הוצאה לפועל, ובלי מסלול חלופי שמתאים ליכולת הכלכלית שלהם. כך מתמודדים

חייב שנכנס להליך חדלות פירעון זוכה להגנה רחבה מפני הנושים ואפשרות להסדיר את החובות ולהשתקם כלכלית. אך יש לכך תנאים: לאורך ההליך הוא נדרש לשלם את התשלום החודשי שנקבע לו, להגיש דוחות על הכנסות והוצאות, להמציא מסמכים, לשתף פעולה עם הנאמן ולהתנהל בשקיפות. כאשר הוא אינו עומד בחובות האלה והמחדלים אינם מתוקנים, בית המשפט (או רשם ההוצאה לפועל) רשאי לבטל את ההליך. ביטולים כאלה אינם אירוע נדיר, והם מותירים מדי שנה חייבים רבים להתמודד מחדש עם החובות שעמם נכנסו להליך.

עם ביטול ההליך פוקע בדרך כלל גם עיכוב הליכי הגבייה. הנושים יכולים לחזור לפעול בתיקי ההוצאה לפועל, לחדש עיקולים והגבלות ולנסות לגבות את החובות בנפרד. אם ההליך בוטל בשל מחדלי החייב, הוא ככל הנראה יידרש להמתין לפני שיוכל להגיש בקשה חדשה לחדלות פירעון.

זו תקופת הצינון שנקבעה בהלכת אלקצאצי. נקבע כי תקופת הצינון תעמוד בדרך כלל על שנה עד שנה וחצי, לפי שיקול דעתו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר – עד שנתיים וחצי. משך ההמתנה אינו אחיד, והוא נקבע בהתאם לנסיבות המקרה, ובהן טיב המחדלים, חומרתם, התנהלות החייב לאחר ביטול ההליך והאם חל שינוי ממשי המצדיק פתיחת הליך חדש.

מבחינת החייב נוצר מצב ביניים קשה: ההגנה של הליך חדלות הפירעון כבר אינה קיימת, אך הדרך להליך חדש עדיין חסומה. איחוד תיקים אינו תמיד ישים כאשר החובות מגיעים למאות אלפי שקלים, וגם הסדר נושים מחייב בדרך כלל יכולת להציע לנושים מקור כספי ממשי. אז מה יכול לעשות חייב שנשאר בתקופה הזאת מול תיקי ההוצאה לפועל, בלי מסלול ברור לשיקום כלכלי?

הלכת אלקצאצי נועדה למנוע מצב שבו חייב שההליך בעניינו בוטל בשל מחדלים, יחזור מיד לפתוח הליך חדש בלי ששינה את התנהלותו. תקופת ההמתנה עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות, לחומרת המחדלים ולהתנהלות החייב לפני הביטול ואחריו. ההיגיון מאחורי תקופת הצינון ברור. הליך חדלות פירעון מעניק לחייב הגנות משמעותיות, אך דורש ממנו בתמורה לעמוד בתנאי ההליך, לדווח על מצבו ולפעול בתום לב.

אלא שהחובות עצמם אינם נעצרים בתקופת הצינון. ריביות והוצאות עשויות להמשיך להצטבר, והליכי הגבייה יכולים להתחדש דווקא בשעה שלחייב אין אפשרות ממשית לשלם את חובותיו.

אין פתרון אחד

אחת האפשרויות הקיימות בהוצאה לפועל היא איחוד תיקים, שבמסגרתו משלם החייב תשלום חודשי אחד המחולק בין הנושים. אלא שבחובות גבוהים מדובר לא פעם בפתרון שאינו מעשי.

כאשר החוב עולה על 100 אלף שקל, תקופת הפריסה הבסיסית היא ארבע שנים, ורשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך אותה עד שבע שנים, כלומר עד 84 תשלומים בסך הכל. גם בפריסה המרבית, חייב שחובותיו מסתכמים, למשל, ב-700 אלף שקל עלול להידרש לתשלום חודשי שאינו תואם את הכנסתו ואת יכולתו הכלכלית.

גם הסדר נושים אינו מתאים לכל מקרה. כדי להציע לנושים הסדר שיש להם סיבה להסכים לו, נדרש בדרך כלל סכום חד-פעמי, מקור מימון חיצוני או יכולת להתחייב לתשלום חודשי משמעותי. כאשר לחייב אין נכסים, אין הכנסה פנויה ואין בן משפחה שמסוגל לסייע, האפשרות להגיע להסדר אינה מעשית.

במקרים אחרים ניתן לבחון בקשה לצו תשלומים, הכרה כ"חייב משלם" בהוצאה לפועל, עיכוב של הליך גבייה מסוים או ניהול משא ומתן ישיר עם חלק מהנושים. צעדים כאלה עשויים להקל על הלחץ ולהגן באופן חלקי מפני הליכים מסוימים, אך הם לא מעניקים את מכלול ההגנות של הליך חדלות פירעון ואינם מוחקים את יתרת החוב.

לכן, השלב הראשון לאחר ביטול ההליך הוא פנייה לבדיקה משפטית פרטנית של נסיבות המקרה. יש לבחון מדוע בוטל ההליך, אילו מחדלים יוחסו לחייב, האם הם תוקנו, האם חל שינוי נסיבות והאם קיימת אפשרות לערער על הביטול, לבקש עיון מחדש או לנקוט הליך משפטי אחר. לעיתים גם למועד שבו ננקט הצעד המשפטי יש משמעות.

עורך דין חדלות פירעון והוצאה לפועל יכול לבחון את כלל התיקים, העיקולים, ההגבלות והחובות, ולבדוק איזה שילוב של צעדים עשוי להתאים למצבו של החייב. בתיק אחד ייתכן שאיחוד תיקים יהיה אפשרי, בתיק אחר נכון יהיה לפעול לעיכוב עיקול מסוים, ובמקרה נוסף המטרה תהיה להגיע להסכמות זמניות עם נושים מרכזיים עד לסיום תקופת הצינון.

במקביל, על החייב להשתמש בתקופה כדי לתקן את ההתנהלות שהובילה לביטול ההליך. עליו להסדיר את דיווחי ההכנסה, לשמור מסמכים, להימנע מיצירת חובות חדשים ולפעול בשקיפות. חייב שאינו מדווח על מלוא הכנסותיו, אינו ממצה את כושר השתכרותו או ממשיך להתנהל ללא תיעוד מסודר, עלול להתקשות להראות בעתיד שחל שינוי המצדיק פתיחת הליך חדש.

בתקופת הצינון, כל החלטה צריכה להתקבל לפי גובה החובות, סוגם, יכולת התשלום וסיבת ביטול ההליך. ייעוץ משפטי פרטני עשוי למנוע צעדים שיחמירו את המצב ולסייע בבניית מסלול שאפשר לעמוד בו עד שניתן יהיה לבחון מחדש כניסה להליך שיקום כלכלי.

• עו"ד בר אלמקיס עוסקת ב- חדלות פירעון והליכי הוצאה לפועל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.