העובד אובחן עם שבר מרוסק בעצם הבריח. האחריות המלאה הוטלה על הקבלן, שלא הדריך אותו ולא סיפק לו אמצעי מיגון, ובאופן תמוה אף התכחש לכך שהיה המעסיק שלו.
קבלן תשתיות חויב לאחרונה לשלם כ-250 אלף שקל לפועל ששבר את עצם הבריח לאחר שדופן של בור ניקוז התמוטטה עליו בזמן שעבד בתוכו. השופט נאיל מהנא מבית משפט השלום בירושלים דחה מכל וכל את נסיון הקבלן לחמוק מאחריות בטענה שכלל לא העסיק את הפועל במועד התאונה למרות ראיות מובהקות לקיומם של יחסי עבודה בין השניים. נקבע כי הקבלן אחראי לנזקים שנגרמו לפועל עקב תאונת עבודה שהותירה אותו עם מגבלה תפקודית.
התאונה, שהוכרה על-ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה, התרחשה בינואר 2014 באתר בו ביצע הקבלן "יעקב אשל ת.ע.ש פיתוח" עבודות תשתית. לפי גרסת הפועל, שהתקבלה במלואה, לאחר שהדופן התמוטטה עליו הגיע טרקטור שחילץ אותו מבין ההריסות והוא פונה לבית החולים קפלן, שם אותר אצלו שבר מרוסק של עצם הבריח שהצריך ניתוח וטיפולי שיקום.
ב-2017 הוא תבע מהקבלן פיצויים על הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה שהותירה אותו עם פגיעה תפקודית משמעותית לטענתו.
הקבלן התכחש לתביעה. תחילה הוא טען כי התאונה כלל לא התרחשה, לאחר מכן טען כי לא היה המעסיק של התובע באותה תקופה ולבסוף טען כי מדובר בתאונת דרכים בשל מעורבותו של הטרקטור.
לא תאונת דרכים
אלא שבפסק דין שניתן לפני כשנה וחצי בסוגיית האחריות דחה השופט מהנא את כל טענותיו של הקבלן נוכח ראיות מובהקות המעידות על קיומם של יחסי עבודה בינו לבין הפועל, כמו תלושי שכר, טופס תאונה שהוגש לביטוח לאומי, אישור העבודה של הפועל – תושב הרשות הפלסטינית – ועוד. גם הטענה שמדובר בתאונת דרכים נדחתה לאחר שהוכח כי הטרקטור הגיע לצורך חילוץ הפועל ולא היה לו כל קשר לתאונה עצמה.
בעקבות עדויות שהובאו מטעם התביעה, שלפיהן הפועלים לא קיבלו הדרכה מתאימה ולא סופקו להם אמצעי מגן, נקבע כי הקבלן התרשל ואחראי באופן מוחלט להתרחשות התאונה ולנזקי התובע. על כן, ההליך המשיך לדיון בנזקים ובסכום הפיצוי שעל הקבלן לשלם.
השופט מהנא קיבל את עמדת המומחה מטעם התובע שלפיה התובע נותר עם הגבלה משמעותית בכתף משום שהשבר היה מרוסק, תוך דחיית טענת הקבלן כי הפגיעה הייתה בעצם סטאטית ולא יכולה לגרום למגבלה שמפריעה לעבוד.
עוד קיבל השופט את טענת התובע כי השכר הממוצע במשק בענף הבנייה בתקופת התאונה עמד על 5,000 שקל בחודש, חרף טענת הקבלן כי התובע השתכר סכום נמוך בהרבה. לגבי הפסדי שכר לעתיד נקבע כי יחושבו לפי השכר הממוצע בענף הבנייה לעובדי שטחים נכון להיום, העומד על 7,955 שקלים.
בהתבסס על נתונים אלה ועל נכות תפקודית של 10%, נפסקו לתובע 20 אלף שקל עבור הפסדי שכר לעבר ועוד 191,250 שקל עבור הפסדי שכר לעתיד.
כמו כן נפסקו לתובע 20,000 שקל על כאב וסבל, 5,000 שקל על עזרת הזולת ו-5,000 שקל על הוצאות רפואיות.
בסיכומו של עניין, לאחר שהופחתו תגמולי ביטוח לאומי של כ-30 אלף שקל שקיבל התובע בגין תאונת העבודה, חויב הקבלן לשלם לו פיצויים של כ-211 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 37,000 שקל.
עו"ד שי טביב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין