כסף במקום מטפלת: האם הצעת חוק חדשה תשפר את מצב הקשישים?

על פי הצעת החוק שפורסמה באחרונה קשישים סיעודיים שלא נמצאה להם מטפלת יוכלו לקבל את גמלת הסיעוד ישירות לחשבון הבנק. בהצעה יש בשורה מסוימת אך עדיין הגמלה נמוכה מאוד ומרבית הנטל ימשיך ליפול על הקשיש ובני משפחתו.   

בהתקרב יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל ראוי להתעכב רגע על מצבם של הורינו, אותם קשישים שהיו פעילים כל חייהם וברגע אחד או בתהליך כואב ומתמשך איבדו את עצמאותם, אינם מסוגלים יותר פיזית לדאוג לעצמם והפכו תלויים באחרים.

העלייה בתוחלת החיים הובילה למהפכה דמוגרפית של ממש. החברה האנושית הולכת ומזדקנת בקצב מהיר ועל פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד סוף שנת 2030 צפוי מספר הקשישים (בני 65 שנה ומעלה) בישראל להגיע ל-1,367,000 איש.

הגיל המבוגר מביא עמו מחלות ומגבלות והשינוי הדמוגרפי מוביל לכך שיותר ויותר זקנים וזקנות זקוקים לתמיכה ולשירותי סיעוד וחווים בהקשר זה קשיים ומצוקות.   

מתוך מגמה לעודד קשישים להישאר בסביבתם המוכרת (בביתם או בבית קרוביהם), חוק הביטוח הלאומי מעניק לקשיש הנזקק לסיוע בפעולות היום יום "גמלת סיעוד" במידה שהכנסתו אינה עולה על סכום מסוים. כיום, כ-160 אלף קשישים זכאים לגמלה.

לרוב הגמלה ניתנת בצורה של שירותים שכוללים סיוע בפעולות היום יום ובניהול משק הבית.  הביטוח הלאומי מעביר את הסכום למי שמספק את השירותים לזקן או לזקנה ולא אליהם ישירות (השירותים יכולים לכלול כביסה, מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה, טיפול בבית וביקור במרכז יום, בהתאם לבחירת הקשיש). במקרים רבים הסכום מועבר לחברת סיעוד ששולחת לקשיש מטפל או מטפלת למספר שעות בשבוע.  

הקשיש אינו יכול לקבל את הגמלה ישירות אליו, אלא במקרים חריגים. על פי חוק הביטוח הלאומי, כאשר לא ניתן לספק לקשיש שירותי סיעוד (למשל בשל מגורים ביישוב מרוחק או אם הוא חולה במחלה מדבקת שמסכנת את מטפליו) ניתן לשלם לו את הגמלה בכסף לחשבון הבנק אך זאת רק אם בן משפחה גר עמו ומטפל בו.

עוד קובע החוק כי במקרים בהם חלפו 60 יום ממועד אישור בקשת הגמלה אך טרם סופקו לקשיש שירותי הסיעוד הוא יהיה זכאי לקבל את הגמלה בכסף.

ביטול דרישת המגורים עם בן משפחה

הצעת החוק החדשה מציעה לבטל את התניית תשלום גמלת הסיעוד בכסף במגורי בן משפחה ולאפשר את התשלום בכל המקרים בהם ועדה מקצועית קבעה שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לקשיש. בנוסף מבקשת הצעת החוק לקצר את תקופת ההמתנה לשירותי הסיעוד מ-60 יום ל-30 יום שלאחריהם יוכל המבוטח לקבל את הגמלה לחשבון הבנק.

בדברי ההסבר נכתב כי מניסיון הביטוח לאומי עולה שהתנאי הנוגע למגורים עם קרוב משפחה עלול להוביל למצבים בהם נשללת גמלה ממבוטח בנסיבות שאינן תלויות בו ועל אף שהוא זקוק לסיוע בפעולות היום יום.

ההצעה אמנם תיטיב עם אותם קשישים שגרים ביישובים מרוחקים או סובלים ממחלות מסוימות ואינם יכולים לקבל שירותי סיעוד אך אין בה בשורה של ממש.

עדיין, מצבם של רוב הקשישים בעייתי מכיוון שהגמלה מספקת בין 9 ל-22 שעות סיעוד שבועיות בסך הכל, כמות זעומה שאינה מספקת מענה אמיתי. לרוב הקשישים דרוש סיוע נוסף שניתן בדרך כלל באמצעות עובדת זרה ונטל מימון שכרם נופל על הקשיש ובני משפחתו. רבים אינם יכולים לעמוד במעמסה הכלכלית והתוצאה היא שזקנים שוהים בביתם ללא עזרה מספקת או שאחד מהילדים נאלץ להפסיק לעבוד כדי לסעוד את ההורה ובמקרים המצערים – העברת הקשיש למוסד סיעודי.  

למעבר להצעת החוק המלאה

* עו"ד דוד פייל מייצג בתביעות ביטוח סיעודי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.