האיש פוטר אחרי שנות עבודה רבות, ללא שימוע "אמיתי", לאחר פגישה שמיד בסיומה נמסר לו מכתב פיטורים. עם זאת, תביעתו האישית נגד בעל החברה נדחתה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל חלק מתביעתו של עובד חברת "ב.י.ג. ל.ק למערכות" לתשלום פיצויים בגין הפרות זכויות שונות. בפסק הדין של השופט הבכיר ד"ר יצחק לובוצקי מפורטים התנאים לקיומו של שימוע תקין.
התובע הועסק בסמנכ"ל טכני בחברה למשך קרוב ל-14 שנים עד שפוטר בסוף שנת 2012. הפיטורים התרחשו לאחר פגישה שנערכה יום אחרי שיחת טלפון קשה בין התובע לבין בעל החברה. התובע הקליט את השיחה הזו מבלי לעדכן את המעסיק – התנהלות שהשופט לובוצקי מתח עליה ביקורת ומצא אותה פסולה.
בתביעה שהגיש לאחר פיטוריו הוא דרש זכויות שונות שלטענתו לא שולמו לא, בהן פיצוי על היעדר שימוע, עמלה על עסקה, דמי הבראה ופדיון חופשה. בנוסף הוא תבע הפרשי פיצויי פיטורים, בטענה שהשכר הקובע לחישוב הפיצויים היה נמוך מדי ולא כלל תוספת קבועה שהיה מקבל מדי חודש.
השופט הסביר שלא כל תוספת שכר נכנסת לחישוב גובה השכר הקובע בחישוב פיצויי הפיטורים, ומדובר בשאלה שאינה תמיד קלה למענה. לפי השופט, מדובר במבחן מהותי, וכל מקרה נבחן לגופו. כך למשל, יש לבחון אם מדובר בתשלום שהוא מותנה בתנאי כלשהו או בתוספת שאינה תלויה בדבר.
מעסיקים חייבים להקפיד
לגופו של עניין, השופט השתכנע שבמקרה הזה צריך היה לקבוע שכר גבוה יותר לחישוב הפיצויים, בין היתר משום שהנתבע אישר שמדובר היה בתוספת שכר (שתחילה נרשמה כ"שעות נוספות" ולאחר מכן כ"בונוס") ששולמה בקביעות וללא קריטריונים ברורים.
כמו כן, השופט התרשם כי "התובע לא זומן לשימוע כראוי בזימון כתוב, אלא רק באותו היום ובעל פה, כך שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להיערך לקראתה. לא נוהל פרוטוקול, והוכח כי למעשה באותה שיחה גמר המעסיק בלבו לפטר את העובד באופן מיידי, ובו במקום גם מסר לעובד מכתב פיטורים שהוכן מראש טרם השיחה".
בשל כך, השופט קבע כי פגם זה בהליך הפיטורים מצדיק פיצוי בגובה של 25,000 שקל.
בהקשר זה השופט הזכיר כי "יש להקפיד על עריכת שימוע, על פי כללים שייתנו לעובד הזדמנות הוגנת לשכנע בטענותיו. כך למשל, על ההזמנה לשימוע להיות מפורטת ככל האפשר, כך שלא תהא 'ברמת כותרות' בלבד, אלא שיהיה ברור לעובד מפני מה עליו להתגונן".
בנוסף לכך השופט מצא לנכון לפסוק לתובע עמלה בגין עסקה שבוצעה בין החברה לבין משרד הביטחון, כיוון ששוכנע כי לתובע היה חלק בניהול אותה עסקה.
עם זאת, לאחר שניתח את הנתונים השופט דחה רכיבי תביעה אחרים, ובהם דמי הבראה ופדיון חופשה.
בתוך כך, ולמעשה כבר בתחילת פסק דינו, השופט אף דחה את התביעה האישית נגד בעל החברה, זאת משום שסבר כי לא מדובר במקרה חריג המצדיק את הרמת מסך ההתאגדות וחיובו האישי בפיצויים.
בסיכומו של דבר, השופט פסק לתובע פיצויים בסך כ-87,000 שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים, פיצוי על "פיטורים שלא כדין" (היעדר שימוע), ועמלה על העסקה עם משרד הביטחון. היות שהתובע זכה רק בחלק קטן מתביעתו, אף צד לא חויב בהוצאות משפט.
מנגד, התובע חויב לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל כיוון שהתביעה האישית נגדו נדחתה.
- ב"כ התובע: עו"ד יאיר דוד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרית חודרה
עו"ד ענבל תמם
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין