מרב האחריות הוטלה על חברת "סיטיפס", שבנתה מדרכה ארעית מלאת מהמורות. עיריית ירושלים חויבה להשתתף ברבע מהפיצוי משום שהפרה את חובתה לפקח על העבודות ולהבטיח את שלום התושבים.
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי מפעילת הרכבת הקלה בירושלים "סיטיפס" אחראית ל-75% מהנזקים שנגרמו לתושבת העיר בעקבות נפילה לבור פעור במדרכה זמנית שבנתה בזמן עבודות ההקמה של הרכבת. 25% מהאחריות הוטלו על העירייה, שהפרה את החובה לפקח על העבודות ולהבטיח את שלום הציבור. עם זאת, יוחסו לנפגעת 20% אשם תורם בשל חוסר זהירות. בסך הכל היא זכתה בכ-50 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט.
בתביעה שהגישה הנפגעת ב-2015 היא טענה כי התאונה התרחשה באפריל 2010, כשעלתה על מדרכה ברחוב יפו בעיר וכעבור מספר צעדים צנחה לתוך בור פעור. כתוצאה מהנפילה היא נפגעה בכתף ובברך.
התובעת הציגה תמונות של המדרכה שיצקה סיטיפיס, וטענה כי השטח מלא במכשולים מסוכנים. באשר לעירייה היא טענה כי היה עליה לדאוג לתחזוקת הרחוב, ולוודא שהמדרכה בטוחה לשימוש עבור הולכי הרגל.
שתי הנתבעות הכחישו את נסיבות התרחשות התאונה וטענו כי התובעת נפלה בגלל מחלת האפילפסיה ממנה היא סובלת, וכי היה עליה להיזהר יותר לנוכח העובדה שבאותו היום כבר הייתה באזור.
תמונות ועד ראייה
אלא שהשופטת קרן מילר דווקא מצאה את עדות התובעת לגבי התרחשות התאונה כמהימנה וקבעה כי היא אף נתמכה בתמונות ובעדותו של קצין משטרה שראה את הנפילה וסייע לה לקום. השופטת ציינה עוד כי אותה הגרסה אף הופיעה במכתב ששלחה התובעת לעירייה חודשים ספורים לאחר האירוע.
לעומת זאת, ההשערה של הנתבעות כי התובעת נפלה בגלל מחלתה לא גובתה בחוות דעת רפואית. כמו כן, העובדה שהתובעת עברה במקום לא מעידה בהכרח שראתה את המפגע. עם זאת, השופטת ציינה כי התמונות מראות בבירור שהמדרכה לא הייתה תקינה, ולכן התובעת הייתה צריכה להיות זהירה יותר. משכך נקבע כי לתובעת 20% אשם תורם לתאונה.
באשר לגובה הנזק, השופטת קיבלה את חוות דעתו של האורתופד שמינתה כמומחה שלפיה הנכות של התובעת כתוצאה מהתאונה מתמצית ב-3.5% בלבד בשל הפגיעה בברך.
השופטת קבעה כי אין ספק שלפגיעה הייתה משמעות תפקודית לנוכח העובדה שהתובעת עבדה כמתווכת – מקצוע המצריך הליכה מרובה וטיפוס במדרגות. אלא שקשה היה לאמוד את הפסדי השכר שנגרמו לה משום שעדותה בנושא הייתה מבולבלת ומלאת סתירות, ולא גובתה בראיות מספקות.
כך למשל, ציינה השופטת כי אמנם שכרה של התובעת ירד משמעותית בשנים שלאחר התאונה אלא שמהתיעוד הרפואי עלה כי גם למצבה הבריאותי הכללי, לרבות מחלות האפילפסיה והפיברומיאלגיה מהן היא סובלת ולתאונות נוספות שעברה לפני ואחרי האירוע הנוכחי, הייתה השפעה בהקשר הזה.
בסיכומו של עניין, בהיעדר ראיות ברורות ונוכח הגרסה הבעייתית של התובעת השופטת פסקה לה פיצוי גלובאלי של 30 אלף שקל על הפסדי ההשתכרות. בנוסף, השופטת פסקה לתובעת 15,000 שקל על כאב וסבל ועוד 5,000 שקל עבור הוצאות רפואיות ועזרת הזולת.
לאחר הפחתת האשם התורם זכתה התובעת בפיצויים של 40 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל והוצאות משפט. עיקר האחריות הוטלה על "סיטיפס", שחויבה לשאת ב-75% מהפיצוי וההוצאות. העירייה, שהפרה את חובתה לפקח על העבודות בתחומה ולדאוג לבטחון התושבים, תשלם את היתרה.
- ב"כ התובעת: עו"ד שרון הרשקוביץ
- ב"כ הנתבעות: עורך דין אליעזר גדות בשם העירייה, בשם סיטיפס - שלומי שטיינר, עו"ד נזיקין
עו"ד פאני יהלום
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין