המשנה למנכ"ל העמותה פוטר ללא שימוע ותוך הפרת ההתחייבות לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים. בית הדין לעבודה חייב את העמותה לשלם על הפגמים בפיטורים, הפרשי פיצויי פיטורים ופדיון ימי חופשה
סגנית נשיא בית הדין לעבודה בירושלים שרה ברוינר ישרזדה חייבה לאחרונה את עמותת ימק"א הבינלאומית לשלם פיצויים והוצאות של יותר ממיליון שקל למשנה למנכ"ל שפוטר מתפקידו בגיל 61 אחרי כ-36 שנות עבודה. השופטת מצאה שנפלו פגמים בהליכי הפיטורים שלו, כמו אי עריכת שימוע וחוסר התחשבות בוותק שלו ובגילו. בנוסף התקבלו טענותיו כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים וכי בשכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים יש לכלול גם הוצאות שונות שהיו חלק משכר היסוד שלו.
המנכ"ל החדש שנכנס לעמותה ב-2015 קיים עם התובע כשנה לאחר כניסתו לתפקיד שתי שיחות בנוגע לפגמים שונים בתפקוד שלו שלאחריהן החליט לפטר אותו. התובע סיים את עבודתו בפועל בסוף 2016 וכחצי שנה לאחר מכן הגיש תביעה נגד העמותה שבה דרש פיצויים על פיטורים שלא כדין, אפליה מחמת גיל, הפרשי פיצויי פיטורים ועוד.
התובע טען בין היתר כי העמותה לא ערכה לו שימוע כדין ופיטרה אותו בשל גילו. בנוסף הוא התלונן על תחשיב פיצויי הפיטורים שלו. ראשית, הוא טען כי הובטחו לו פיצויים בשיעור של 200% עד 2009 בהתאם לתנאי הסכם קיבוצי שנכרת בזמנו. שנית, הוא טען כי תחשיבי הפיצויים שלו היו שגויים בין השאר בשל קיזוז יתר מקופת הפיצויים שלו ומשום שלא נכלל בשכר הקובע שלו רכיבים שהיו חלק משכר היסוד שלו כמו הוצאות רכב, טלפון נייד, שר"פ ומתנות.
העמותה הכחישה את טענות התובע והבהירה כי פוטר משום שהתנהלותו לא הייתה תקינה ולאחר שהופנו כלפיו ביקורות רבות והוא סירב לעבור לתפקיד אחר. נטען כי ההחלטה על סיום העבודה הייתה בהסכמה, ולא הייתה כאן כל אפליה, מה גם המנכ"ל שפיטר אותו היה בן גילו. העמותה הוסיפה כי ההתחייבות לפיצויים המוגדלים לא ניתנה בסמכות והתובע זכאי לפיצויים רגילים בהתאם לתחשיב שערכה.
שלושה מנכ"לים התחייבו
סגנית נשיא בית הדין לעבודה שרה ברוינר ישרזדה מצאה כי אכן נפלו פגמים בהליך הפיטורים של התובע. ראשית, משום שלא נערך לו שימוע כדין (אף שבפועל השופטת התרשמה שממילא היה מעוניין לפרוש). שנית, משום שטרם פיטורים העמותה לא התחשבה בשיקולי גיל וותק כנדרש בפסיקה. עם זאת, השופטת לא סברה שהעמותה הפלתה את התובע מחמת גיל והתרשמה כי הפיטורים נבעו מתלונות לגבי התפקוד שלו.
באשר לפיצויי הפיטורים קיבלה השופטת את תחשיבי התובע וקבעה בין היתר כי הוכיח ששלושה מנכ"לים של העמותה הבטיחו לו פיצויי פיטורים מוגדלים. כמו כן היא קיבלה את טענתו כי העמותה קיזזה מהקופה ביתר וכי החזרי ההוצאות היו חלק מהשכר הקובע שלו לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, שכן קיבל אותם באופן קבוע גם כשלא הוציא אותם בפועל.
באשר ליתר רכיבי התביעה, השופטת אמנם דחתה דרישות שונות של התובע לפיצויים על הודעה מוקדמת מוערכת או על היעדר הודעה על תנאי העסקה אבל בצד זאת פסקה לו פיצויים עבור פידיון 160 ימי חופשה.
בסך הכל נפסקו לתובע פיצויים של 999,702 שקלים עבור פגמים בהליך הפיטורים, הפרשי פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית. בנוסף חויבה העמותה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 80,000 שקלים.
עו"ד מיטל מושקוביץ' - סויסה
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין