ועדת הערר דחתה את טענת קצין התגמולים שהנזק בגב ובצווארו של המערער לא נגרם בצבא, וקיבלה את ערעורו של הקצין שנפגע כשניסה לסייע לחייל אחר.
המערער היה קצין ביחידת חי"ר מובחרת ונפגע במסע אלונקות שנערך בספטמבר 2009. המקרה אירע לאחר שהקצין ניסה לתפוס את מוט האלונקה במקום חייל אחר שהתמוטט. הקצין נחבל בראש, בצוואר ובגב. על אף הכאב הרב מהחבלה ובגלל הצורך לשמש דוגמא אישית, הוא המשיך במסע כ-11 ק"מ נוספים.
נפצעתם בצבא?
פנו ל - עורך דין דיני צבא
בתום המסע סבל הקצין מכאבים מתמשכים באזור החבול. לטענתו, בשל אופי תפקידו נמנע ממנו לקבל טיפול רפואי הולם והוא המשיך בשגרת האימונים עם חייליו, כשהוא תחת השפעה של משככי כאבים חזקים.
לאחר כחודש הוא התחיל גם לסבול מחוסר תחושה בגבו העליון ובצווארו וניגש לקבל טיפול רפואי. בעקבות ההרעה במצבו הוא הפסיק לפקד על הצוות המבצעי וקיבל תפקיד עורפי תוך כדי שהמשיך בטיפול הרפואי.
בעקבות הכאבים המקשים על תפקודו, פנה הנפגע באוגוסט 2012 לקצין התגמולים בבקשה שיכיר בו כנכה צה"ל.
כעבור כשנה, ולאחר שנבדק על ידי אורתופד, דחה קצין התגמולים את בקשתו בנימוק שאין קשר בין תלונותיו לבין החבלה ממסע האלונקות.
מתוסכל מההחלטה, באוגוסט 2013 הגיש הנפגע ערעור באמצעות עו"ד רובי אנגל לוועדת הערר לפי חוק הנכים. הוא צירף לערעורו חוות דעת של אורתופד לפיה לא היו לו בעיות רפואיות לפני הגיוס.
עו"ד תום עופר הכחיש בשם קצין התגמולים את עצם התרחשות האירוע, וטען שקיים נתק של זמן בין מועד האירוע לבין השפעתו על הנפגע. הוא ציין שהנפגע לא הציג כל הסבר רפואי, גם לא האורתופד מטעמו, לקשר של החבלה למסע. בנוסף הוא ציין שהנפגע התלונן על כאבים בכתף עוד לפני שירותו הצבאי, ושלאחר המסע עצמו הוא שלל שנגרמה לו חבלה.
הנפגע הסביר שחשש להצהיר על הפגיעה שכן אם היה מדווח עליה היה מסיים את תפקידו ביחידה בעוד שהוא רצה להישאר. לכן הוא ניסה להתמודד עם הכאבים בעצמו. הוא גם ציין שכמפקד צוות לא היה לו לב להראות לחיילים שלו שנכשל ונהיה "שקית חלב".
לא שינויים גנטיים
חברי הוועדה, ובראשם השופט אורי גולדקורן, הסבירו שעל מנת להוכיח נכות צבאית על הנפגע להראות שהנכות שלו נגרמה מחבלה שקרתה בזמן ובעקבות שירותו הצבאי. בתוך כך, קיבלו חברי הוועדה את טענות המערער, שנתמכו בעדות חברו מהיחידה, וקבעו שהחבלה אכן קרתה בעקבות מסע האלונקה.
חברי הוועדה שללו את תפיסתו של קצין התגמולים שיש להתייחס לכאבי המערער כשינויים ניווניים וגנטיים, שכן גם אם אירעו בגופו שינויים כאלה, עדיין לא ניתן להתעלם מההשפעה המכריעה של החבלה במסע מ-2009.
לפיכך המערער הוכר כנכה צה"ל בניגוד לעמדת קצין התגמולים, שחויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין בסך של 7,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין