כדי שהגרושה לא תקבל? אח של איש עסקים טען לשותפות בחברות שלו

התובע טען שהוא אומנם לא רשום כבעלים בחברות, אך היו בינו לבין אחיו הסכמי שותפות. בית המשפט דחה את התביעה לאור הרושם שהטענות הועלו רק לאחר פרידת איש העסקים מאשתו במטרה לגרוע מזכויותיה בנכסים

בבית משפט למשפחה בתל אביב הוגשה לפני כשנתיים תביעה למתן פסק דין הצהרתי, בה ביקש התובע מבית המשפט להצהיר כי הוא שותף בחלקים שווים עם אחיו בחברות שבבעלות האח (ביחד עם בעלי מניות אחרים). לדבריו, הוא אומנם לא רשום כבעלים ברשם החברות אך הוא ואחיו הנתבע חתמו על הסכמי שותפות. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אך זוגתו לשעבר טענה כי התביעה נועדה לגרוע מזכויותיה בחלוקת הרכוש בינה לבין הנתבע. השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה לאחרונה את התביעה לאחר שקבעה כי התובע לא הוכיח שיש לו זכויות בחברות.

הנתבע הוא איש עסקים ובעל מניות בשלוש חברות שונות העוסקות בפרויקטים בתחום הפינוי בינוי. בתביעה נגדו ביקש אחיו לקבל פסק דין שיצהיר כי הוא שותף בחברות כך שהוא זכאי למחצית מזכויות הנתבע בהן.

התביעה הוגשה גם נגד זוגתו לשעבר של איש העסקים, בעוד שבין הנתבעים מתנהלים במקביל הליכי גירושים וחלוקת רכוש.

לטענת התובע, בשנת 2010 הציע לאחיו הנתבע להצטרף לעסקיו ולשתף פעולה במיזמים שונים. לדבריו, הם סיכמו בניהם כי ישתפו פעולה ויהיו זכאים לחלוקת רווחים או לשיתוף בהפסדים במיזמים שונים, גם אם הם רשומים על שם הנתבע בלבד.

התובע הציג הסכמי שותפות עליהם חתמו האחים, וטען כי בהתאם להם הוא השקיע מזמנו בפרויקטים שונים של שלושת החברות והעביר אליהן כספים. לשיטתו, העובדה שהוא לא רשום כחלק מהבעלים של החברות לא פוגעת בזכויותיו מכוח הסכמי השותפות.

איש העסקים בחר שלא להגיש כתב הגנה. בת זוגו לשעבר טענה שלא מדובר בשותפות וכל מטרת התביעה היא לגרוע מחלקה בחברות על רקע חלוקת הרכוש בינה לבין הנתבע.

אלמלא הגירושין לא היה תובע

השופטת שביט פינקלשטיין דחתה את התביעה. היא ציינה כי התובע אינו רשום ברשם החברות כבעל מניות והוא גם לא פעל לרישום שמו ולא הסביר מדוע נמנע מלעשות כן, והדבר מחזק את המסקנה שאין לו זכויות בחברות.

לפיכך קבעה השופטת כי לתובע לא קיימות זכויות בחברות לפי חוק החברות, ולאחר בחינה של הראיות והעדויות נקבע כי הוא גם לא הצליח להוכיח שותפות בינו לבין הנתבע.

השופטת מצאה סתירות בגרסת התובע בנוגע למועד ואופן יצירת השותפות. בנוסף, התובע לא חתום על אף מסמך בקשר לחברות שנערך מול צדדים שלישיים, והשותפות גם לא הוצגה מול גורמים רשמיים כגון רשום השותפויות או רשות המיסים.

השופטת הוסיפה כי הסכמי השותפות שהוצגו מנוסחים באופן כללי ואינם קובעים שלתובע יש זכות לרשום מחצית ממניות הנתבע על שמו.

בנוסף, ציינה, התובע לא צירף חשבוניות מס ולכן לא הוכח שהכספים שהעביר לטענתו היו בגדר השקעות בחברות. מה גם שמדובר בסכומים זניחים לעומת הסכומים שהשקיעו יתר השותפים בחברות – בגובה מיליוני שקלים.

השופטת ציינה גם כי מועד העברת הכספים לכאורה תמוהה, שכן ההעברה בוצעה בסמוך למועד הקרע ביחסים בין איש העסקים וזוגתו. כמו כן, הטענה לשותפות עלתה רק לאחר שהחל הליך חלוקת הרכוש ביניהם ונראה כי אלמלא הגירושים תביעה זו לא הייתה באה לעולם.

הנתבע חויב ב-30,000 שקל הוצאות.

• ב"כ התובע: עו"ד נטע מרום
• ב"כ הגרושה: עו"ד תבור גולדמן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין