חתמה על משכנתא כי אמרו לה ש"יהיה בסדר": המסמך בוטל

קשישה כבת 75 מצאה עצמה מתמודדת עם סכנת פינוי מביתה. בהליך משפטי שהתנהל נגד הנושה, התברר שלפני 3 שנים הקשישה הוחתמה על הלוואת משכנתא חוץ-בנקאית מבלי להבין מה המשמעויות שלה. ראו הוזהרתם.

כלי התקשורת מדווחים כמעט מדי יום על ניצול ציני של קשישים תוך החתמתם על עסקאות שמעמידות אותם בסכנה כלכלית ואחרת.

מקרה כזה, שהוכרע בבית המשפט לאחרונה, צריך להעיר אותנו – הילדים, הנכדים וקרובי המשפחה – לשמור על הורינו וסבינו מכל משמר ולוודא כי אינם מנוצלים בידי זרים או בני משפחה אחרים.

הסיפור הנוכחי החל בהוצאה לפועל, שם נפתח תיק נגד קשישה כבת 75 – המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי – למימוש משכנתא על דירתה שבתל-אביב על סמך שטר משכנתא והסכם הלוואה על סך 600,000 שקל שנחתמו על-ידה בשנת 2013. את התיק פתח אדם המפעיל עסק למתן הלוואות חוץ-בנקאיות.

עם פתיחת התיק עתרה הקשישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וביקשה לבטל את שני המסמכים.

היא טענה שהנושה הלווה לבנה כסף ובמועד החתימה על הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא לא היה לה מושג במה מדובר, היא לא ידעה במה בנה הסתבך, והובטח לה ש"יהיה בסדר". עוד לדבריה מדובר במסמכים שנכתבו בעברית והיא לא דוברת או קוראת עברית וודאי שלא ידעה שמדובר בהסכם שמסכן את קורת הגג שלה.

המשיב לעומת זאת טען שהקשישה הבינה היטב על מה חתמה. לטענתו, המסמכים הוקראו לה ולכל מי שהיה נוכח בעת החתימה – עו"ד, חבר, נכדה ובנה – בשפתה (בוכרית). עוד הוא טען שבהליכים אחרים שהתנהלו בנושא היא מעולם לא העלתה טענה באשר לחוקיות ההסכמים.

יהיה בסדר?

אולם השופט גדעון גינת פסק לטובת הקשישה וקבע שלמרות החזקה המשפטית שלפיה אדם שחותם על מסמך נתפס כמי שבהכרח קרא אותו והסכים לתוכנו, הפעם הנסיבות מביאות למסקנה שונה.

השופט האמין לעדותה של הקשישה, שנתמכה בראיות ובעדויות בנה ונכדה, ושוכנע שהיא לא הבינה את משמעות החתימה וכל שאמרו לה – כנהוג בישראל – הוא ש"יהיה בסדר".

השופט פסק שיש "בסיס ראייתי איתן לקביעה כי המבקשת לא ידעה ולא הבינה שהיא חותמת על הסכם הלוואה או על שטר משכנתא מכוחו שמגבש בתוכו גם משכון זכויותיה בדירת המגורים שלה. העובדה כי המבקשת אינה מבינה את השפה העברית וכי בנה של המבקשת (שכביכול תרגם לאמו את הסכם ההלוואה ואת שטר המשכנתא) אף הוא אינו יודע לקרוא ולכתוב בעברית – מבססת את המסקנה כי המבקשת לא הבינה את משמעות המסמכים שעליהם היא הוחתמה".

השופט אף התפלא מדוע בנסיבות חריגות אלה לא דאג המלווה לתיעוד החתימה והקלטת האירוע או לכל הפחות לתרגום המסמכים לשפתה של הקשישה.

בסיכומו של עניין השופט קבע כי לו הייתה נפרשת בפני הקשישה תמונת המצב המלאה, ייתכן שמעולם לא הייתה מסכימה לחתום על ההסכמים.

לפיכך, השופט ביטל את שני המסמכים הן על סמך הוראות חוק החוזים והן משיקולי צדק ויושר.

בהתאם לכך, השופט הורה למחוק את המשכנתא שנרשמה לזכות המלווה, לבטל את מינוי עורך הדין שלו ככונס נכסים ולסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד הקשישה. המלווה חויב להחזיר לה את מלוא הוצאות המשפט בנוסף לתשלום שכ"ט עו"ד גבוה ביותר של 50,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד אבי פיק
• ב"כ הנתבע: עו"ד מנשה ששון

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין