בין היתר עתרה האישה, אם לחמישה, להשבת רכב המשפחה שבעלה העלים באופן פתאומי. השופטת ציינה שהליך למניעת אלימות הוא לא המקום לבירור מחלוקות רכושיות
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קיבל לאחרונה באופן חלקי עתירה למתן צו הגנה שהגישה אם לחמישה נגד בעלה. האישה עתרה למגוון סעדים, וביניהם הוראה לבעלה להחזיר לה את רכב המשפחה ולחייב אותו להשתתף בתכנית לשליטה בכעסים. השופטת כרמית חדד קבעה שאמנם הוכחה עילה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, אך היא לא נוצרה מחמת פעולות שנעשו ברכב. בנסיבות אלה, קבעה, דין העתירה להשבת הרכב – להידחות.
לאחר 21 שנות נישואים פתחו הצדדים בהליכי גירושים. התביעה הרכושית הוגשה לפני חודש וחצי ומיד לאחריה הוגשה הבקשה למתן צו הגנה. במסגרת הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל שחף, העלתה המבקשת טענות קשות כלפי בעלה ואב ילדיה (המשיב).
לדבריה, מדובר באדם אלים מאד הנוקט כלפיה באלימות שהיא בעיקרה נפשית אך הכוללת גם היבטים פיזיים. כך למשל, לטענתה, בהזדמנויות שונות זרק עליה המשיב סלטים, סכו"ם ופיצוחים. לדבריה הוא גם השליך לרצפה סירים, תבנית לחם וכלי עם עוגיות.
המבקשת הוסיפה שבעלה מקלל אותה ואת הילדים כעניין שבשגרה ואף עשה עליה קריעה (פעולה שעושים כאות אבל על נפטר). לדבריה יש לו בעיה בשליטה בכעסים והיא מבקשת שהוא ישתתף בטיפול מתאים.
המבקשת טענה כי לאחר הגשת התביעה הרכושית גילתה שכרטיס האשראי בוטל ושהרכב עם הביטוח והדלקן נלקח. לטענתה, ברגע אחד המשיב עצר את הכספים לבית ולקח לה את הרכב.
בשל התנהלות הבעל ביקשה האישה מבית המשפט, בין היתר, שיאסור על המשיב לפנות אליה ולהפעיל כלפיה אלימות כלשהי. בנוסף, כאמור, ביקשה להשיב אליה את הרכב.
המשיב שיוצג באמצעות עו"ד ורד נוף לא הגיש תצהיר מטעמו והסתפק בהצגת עמדתו בעל פה.
מגן ולא חרב
בראשית דבריה קבעה השופטת חדד שגרסתה העובדתית של המבקשת ביחס למעשיו של בעלה, לא נסתרה בשום שלב. היא ציינה שהמשיב אישר בפניה כי זרק דברים על אשתו וקרע עליה קריעה.
השופטת קבעה שמדובר בהתנהגות חמורה המקימה למבקשת עילה למתן צו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, האוסר על המשיב להטריד אותה.
ואולם "שונים הם פני הדברים בכל הנוגע למתן צו המורה על החזרת הרכב לידי המבקשת", כתבה. היא נימקה כי לצורך קבלת צו כאמור על המבקשת להראות שבעלה השתמש ברכב ככלי נגדה. ואולם בנסיבות המקרה שלפניה לא עולה התנהגות מתמשכת של המשיב ביחס לרכב.
השופטת הבהירה שהמבקשת לא יכולה לנצל הליך מהיר וייעודי שעניינו הגנה מפני אלימות, הפטור מתשלום אגרה, לצורך העלאת טענות רכושיות במהותן. היא ציטטה מפסיקה שלפיה "במידה שבית המשפט יאפשר ליתן סעדים שהחוק למניעת אלימות במשפחה לא נועד לתיתם, הדבר יגרום להצפה של תביעות רכושיות שיתבררו, ללא תשלום אגרה". "החוק למניעת אלימות במשפחה הוא מגן ולא חרב ולא ניתן במסגרתו ליתן צווי עשה, אלא רק צווים מונעים".
יוצא אם כן, סיכמה השופטת, שלא נוצרה למבקשת עילה ביחס להשבת הרכב. טענותיה סובבות סביב התנהגותו האלימה והטורדנית של בעלה, ולא סביב פעולות שעשה עם הרכב. השופטת כתבה שהחוק למניעת אלימות במשפחה אינו האכסניה המתאימה לבירור מחלוקת בעניין השימוש ברכב.
לפיכך השופטת העניקה למבקשת צו לשלושה חודשים המונע מהמשיב להטריד אותה.
מנגד, הבקשה למתן סעדים ביחס לרכב נדחתה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין