הצוואה נפסלה: ההתנגדות שהגישו בניו של המנוח התקבלה לאחר שבית המשפט התרשם כי האחיין ניצל את המצוקה הקשה והתלות של דודו כדי למשוך יותר ממיליון וחצי שקל מחשבונו ולזכות בנדל"ן יקר ערך לאחר מותו.
בית המשפט למשפחה בקרית גת ביטל לאחרונה צוואה שערך קשיש בודד ודיכאוני כשנתיים לפני מותו, במסגרתה נישל את שני בניו מהירושה והותיר לאחיין שלו ובנו את כל רכושו הכולל שתי דירות וכספים. השופטת פאני גילת כהן קבעה כי בניו של המנוח הוכיחו שהאחיין ניצל את מצוקתו הנפשית והפיזית של אביהם בערוב ימיו, התקרב אליו כדי למשוך יותר ממיליון וחצי שקל מחשבונו ולבסוף השפיע עליו באופן לא הוגן כדי לערוך צוואה שאינה משקפת את רצונו.
הסיפור העצוב שנחשף סביב ההתנגדות שהגישו הבנים לקיום הצוואה העלה כי המנוח, שלא היה עמם בקשר, נקלע בערוב ימיו למצוקה נפשית ופיזית קשה, ומצא מפלט בשתייה רבה של אלכוהול כדי להפיג את הייאוש והבדידות.
באותה תקופה, שנת 2010, בן המשפחה היחיד שהיה עמו בקשר היה האחיין שלו, שבו המנוח נעזר כדי שימצא לו מוסד סיעודי – הפתרון היחידי במצבו. בו בזמן האחיין הפך לשותף של הדוד המנוח בחשבון ומשך ממנו כספים בסכומים עצומים.
בקיץ 2012, כשנתיים לפני מותו, ערך המנוח צוואה בפני נוטריון שבה הוריש לאחיין ובנו את כל רכושו. לטענת בניו הצוואה היא פרי יוזמתו של האחיין, שניצל את התלות המוחלטת של אביהם כדי להשפיע עליו ולגזול את רכושו. הבנים טענו עוד כי אביהם לא היה כשיר לערוך צוואה באותה תקופה מפאת מצבו הנפשי והגופני והאלכוהוליזם הקשה.
האחיין טען מנגד כי המנוח ידע היטב מה הוא עושה והצוואה מבטאת את מערכת היחסים החמה ששררה ביניהם בשעה שבניו הפנו לו עורף.
תמונה מטרידה
מומחה בפסיכוגריאטריה שמונה על ידי השופטת גילת כהן לבחינת מצבו הקוגניטיבי של המנוח, קבע כי למרות מצבו הקשה אין עדות לכך שסבל מליקוי ששלל ממנו את היכולת לבצע פעולות משפטיות.
השופטת קיבלה את חוות הדעת אך עם זאת שוכנעה שהצוואה פסולה מחמת השפעה בלתי הוגנת של האחיין על דודו המנוח.
השופטת ציינה כי בתקופת עריכה הצוואה המנוח היה אדם חולה, בודד ומדוכא, והפך תלוי לחלוטין באחיין, שהיה אמור לסדר לו מוסד רפואי-סיעודי. זה, לקביעתה, ניצל תלות זו וביצע שלל פעולות מחשידות ומטרידות שמעידות כי לא שלומו וטובתו של דודו הייתה בראש מעייניו.
די בכך שלא סופק הסבר משכנע למשיכות הכספים הרבות שהגיעו לסכום של כמיליון וחצי שק, רובן בוצעו כשהמנוח היה מאושפז בבתי-חולים. השופטת ציינה עוד כי הנדיבות הפתאומית של המנוח כלפי אחיינו לא מתיישבת עם טענת האחיין עצמו כי דודו היה קמצן, שגובתה גם בעדות רעייתו הראשונה ובהתנהלותו הכספית לאורך חייו.
באופן כללי תיארה השופטת גילת כהן את חוסר האמון שלה בגרסת האחיין וקבעה כי הראיות והעדויות בתיק מעלות תמונה מטרידה של ניצול ומעורבות בעריכת הצוואה.
בסיכומו של עניין אם כן, השופטת שוכנעה שהמנוח לא יכול היה לסרב לדרישות אחיינו והצוואה לא מבטאת את רצונו החופשי והאמיתי. לפיכך נקבע כי דין הצוואה להתבטל מחמת השפעה לא הוגנת, והאחיין ובנו חויבו בהוצאות משפט של 30,000 שקל.
עו"ד אפרת חורי הרוש
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין