בית משפט השלום קבע כי השמאי פעל בחוסר מקצועיות כשהגיש טופס לא מעודכן לוועדה המקומית כדי לערער על השומה הגבוהה שקבעה, לא טרח לתקן את טעותו ולא פעל בדרכים אחרות לערער עליה.
חמישה חברים רכשו במשותף זכויות בקרקע בפרדס חנה. בדצמבר 2009 ערכה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון שומת השבחה על מימוש הזכויות בקרקע, המחייבת את החברים בהיטל השבחה של כמעט 900 אלף שקל.
הוועדה לתכנון ובניה עושה צרות?
פנו ל- עורך דין תכנון ובניה
החברים סברו שהשומה שגויה ושכרו שמאי קרקע ותיק כדי לסתור אותה.
השמאי הכין חוות-דעת להערכת ההשבחה ושיעורו של ההיטל, שהסתכם להערכתו בכ-184 אלף שקל, והגיש אותה לוועדה תחת הכותרת "'שומה אחרת' לעניין היטל השבחה". מלבד פעולה זו, השמאי לא נקט שום פעולה נוספת כדי לסתור את שומת הוועדה.
בדיעבד, הסתבר שהשמאי הגיש את הערכתו בטופס שגוי, ובינתיים, במרץ 2010 השומה של הוועדה הפכה למוחלטת. כל הפעולות שנקט לאחר מכן לא הועילו והחברים נאלצו להישמע לעצת השמאי ולשלם את מלוא ההיטל תחת מחאה.
החברים, שזעמו על התנהלות השמאי, הגישו בספטמבר 2010 תביעה לבית משפט השלום בחדרה. לטענתם השמאי התרשל בפעולות שנקט ושנמנע מלנקוט. פעולות שלמיטב הבנתם שמאי סביר אמור היה לבצע. אלמלא רשלנותו, הם טענו, ניתן היה לערער על שומת הוועדה ולמנוע את הנזק הכספי שנגרם להם בעקבות הפער העצום – למעלה מ-700 אלף שקל – בין שומת הוועדה להערכת השמאי. עם זאת, משיקולי אגרה, הם תבעו ממנו פיצוי של 400 אלף שקל בלבד.
השמאי טען שלא התרשל. ראשית, משום שסוכם שהוא רק יגיש את הבקשה, ושנית, משום שבאותה תקופה נכנס תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיצר אי בהירות בקהילת השמאים. השמאי הוסיף שהוא פעל לשנות את השומה ככל יכולתו בעוד שהתובעים ישבו חסרי מעש ולא ניסו אפילו להקטין את הנזק.
השמאי גם ביקש לגלגל את האחריות לנזק לוועדה שלא הודיעה לו שהטופס שהגיש כבר אינו רלוונטי.
הוועדה טענה מנגד שהתנהלה כראוי, ובין כה זה לא משנה, משום שההיטל שהוערך הוא הנכון.
טמן ראשו בחול
השופטת קרן אניספלד קיבלה את התביעה נגד השמאי, ודחתה את העברת האחריות לוועדה.
השופטת קבעה ששירותי הנתבע נשכרו להפחתת ההיטל בכלליות, ולכן מלבד הגשת הבקשה היה עליו לערער על השומה באחד ממסלולי הערעור הקבועים בחוק.
השופטת הביעה ביקורת על התנהלותו המקצועית של הנתבע, שלא פעל בהתאם לתיקון לחוק, אף-על-פי שנכנס לתוקף מספר חודשים לפני הגשת הבקשה. הנתבע, קבעה השופטת, המשיך לפעול בדרך הישנה, תוך "טמינת ראשו בחול", והתעלמותו מהתיקון עומדת לחובתו. מדובר במקרה פרטי של רשלנות מקצועית, ולא "אילוצי התנהלות" שנגרמו בשל "אי הבהירות" ביישום השינוי בחוק.
השופטת אניספלד הוסיפה שהתיקון, שפורסם ברשומות, מפרט כיצד יש לפעול כדי לתקוף השומה, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, ואין לקבל את טענת הנתבע בדבר אי-בהירות בנושא.
לבסוף, ובהסתמך על חוות-דעתו של מומחה ביהמ"ש, קבעה השופטת כי השומה המעודכנת הייתה אמורה לעמוד על כ-536 אלף שקל, ולכן הנתבע יפצה את התובעים בהפרש בין היטל זה למה שהתובעים שילמו, שמסתכם ב-360,079 שקל. בנוסף, יישא השמאי בהוצאות המשפט שלהם ובשכ"ט עו"ד בסך 47,250 שקל. לוועדה הוא ישלם הוצאות משפט ושכ"ט בסך 27 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אופיר רחבי
- ב"כ הנתבע: עו"ד שמואל קזס
- ב"כ צד ג': עו"ד ג'ובראן ג'ובראן
* עו"ד אריק אריאל עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין