לפסק הדין בעניין משה נ' בכר
שוכרת שהתגוררה בדירה מפוצלת טענה כי באחד הימים כאשר היתה מחוץ לדירה, נכנס בעל הדירה למקום וחסם את המטבח באמצעות קיר גבס, כך שהיא נותרה ללא מטבח, גז וכיור. בית המשפט חייב אותו לשלם להשיב לשוכרת דמי שכירות עבור החודשים בהם התגוררה ללא מטבח, ולפצות אותה ב 5,000 שקלים נוספים.
התובעת שכרה דירה במשך כשש שנים תמורת 3,000 שקלים, כאשר בכל פעם חודש החוזה בהסכמה בעל פה. לטענתה, בחודש ספטמבר 2010 טען בפניה בעל הדירה כי כתוצאה מהעובדה שהיא מתגוררת למעשה בחלק מדירה שפוצלה לשתי דירות, קיימת בעייתיות מול עיריית תל אביב וכי הוא יעדכן אותה בעניין, אך למרות זאת, כשבוע לאחר מכן, נדהמה לגלות כאשר שבה לדירה, כי בהעדרה נבנה וקיר גבס במקום המטבח, וכי למעשה היא נותרה ללא מטבח, ללא כיור וללא גז.
לא הסכים להוריד את שכר הדירה
התובעת טענה, כי בדיעבד הסתבר לה, כי בעל הדירה נכנס ללא ידיעתה ביחד עם עובד מטעמו, הקים את הקיר, הוציא מארונות המטבח כלי מטבח יקרים ואחסן אותם בקופסאות בסלון הדירה, ואף לא טרח ליידע אותה בדיעבד על שעשה. לטענתה, היא התקשרה אליו מייד כשהגיעה למקום, אך הוא טען בפניה כי לא היה לו זמן שכן נאלץ לבנות את קיר הגבס עקב קנסות שהטילה העיריה על דירות מחולקות, באשר לשיטתו, ככל שלא קיים מטבח במבנה, אין מדובר בדירה. התובעת טענה כי נותרו לה ארבעה חודשים עד תום תקופת השכירות, ולכן נאלצה להמשיך לגור במקום עד שמצאה דירה חדשה, אך במהלך תקופה זו, ולמרות שלא יכלה לאכול בביתה, סירב בעל הבית להוריד את שכר הדירה, ולבסוף היא ביטלה את השיק האחרון עת עזבה את הדירה.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, טענה השוכרת כי נגרמה לה עגמת נפש, השפלה, חוסר נוחות, חדירה לפרטיות והפסד כספי בגין חיפוש דירה, וכי כיום היא משלמת דמי שכירות של 5,300 שקלים, ולכן דרשה פיצוי של 30,000 שקלים.
בעל הדירה טען כי חוזה השכירות משנת 2004 אינו רלוונטי וכי ביקש מהתובעת לעזוב את הדירה כבר בדצמבר 2009. עוד טען כי נכנס לדירה בהסכמת התובעת וכי היא הסכימה להשתמש במטבח של היחידה הסמוכה, בה מתגורר זוג.
השוכרת נותרה ללא אמצעי מחיה מינימאליים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת דחתה את טענותיו של בעל הדירה בהעדר הוכחה, ובכלל זה את טענתו לפיה נכנס לדירה בהסכמת התובעת, וקבעה כי במעשיו, פעל בעל הדירה בניגוד לקבוע בהסכם והותיר את התובעת ללא אמצעי מחיה מינימאליים בדירה. בנוסף, דחתה השופטת את טענת בעל הדירה כי התובעת הסכימה להשתמש במטבח של שכניה, וקבעה כי מדובר במינימום של פרטיות.
"הנתבע פעל שלא כדין, עת נכנס לדירה בה התגוררה התובעת על פי הסכם וביצע בה עבודות אשר גרמו לדירה לא להיות ראויה לדיור. העובדה שהתובעת נותרה לגור בה עד למציאת דירה אחרת, אינה גורעת ממעשיו" כתבה השופטת, וחייבה את בעל הדירה להחזיר לתובעת 9,000 שקלים עבור 3 חודשים בהם התגוררה במקום ללא מטבח, וכן לשלם לה פיצוי של 5,000 שקלים בגין עגמת הנפש שנגרמה לה, ואגרת משפט של 87 שקלים.
לפסק הדין בעניין משה נ' בכר
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.