השבת תשלום למנוח שהתחרט על קניית חלקת קבר

בית משפט השלום ראשון לציון, הרשם רפי ארניה, נדרש לאחרונה לפרשנות סעיף 14 (א) י לחוק שירותי הדת [נוסח משולב] תשל"א -1971 .

אדם רכש חלקת קבר בחייו. עוד בחייו חזר בו מן העיסקה, הודיע על ביטולה, וביקש את השבת הסכום ששילם כתמורה בעד החלקה לידיו. המבקשת דחתה את בקשת המנוח.

בשורה ענפה של התכתבויות שצורפו לכתבי הטענות ואשר תחילתם טרם פטירת המנוח וחלקם לאחר מכן, טענה המבקשת שאין עליה כל חובה להשיב את הכספים הנדונים. המנוח נפטר ונקבר באתר אחר. לאחר פטירתו, הגישו המשיבים תובענה זו כנגד המבקשת בסדר דין מקוצר, ובה תבעו את השבת הסכום ששולם ע"י המנוח למבקשת בגין החלקה הנ"ל.

הדיון סבב סביב סוגיית הוראת סעיף 14 (א) י לחוק. לטענת המבקשת, זכות ההשבה הקבועה בהוראה זו אינה נתונה למנוח שכן העיסקה נשוא פרשה זו התבצעה קודם לכניסת החוק לתוקפו.

הרשם קבע כי נקודת המוצא ומרכז הכובד בחוק הינו מועד החזרה של האדם בו מההתקשרות, ולא מועד ההתקשרות החוזית.

השופט מפרש סעיף זה על פי כללי הפרשנות היסודיים ומטרות החוק וכן מציין כי זהו ביטוי ברור לעקרונות של כיבוד כבוד האדם, כבוד המת וכיבוד רצונו של המת המהווים עקרונות יסוד של שיטתנו המשפטית.

עוד מעלה הרשם נימוקים מתחומי המשפט הפרטי ומעמדה של המבקשת כגוף "דואלי". חברת קדישא הינה "יצור כלאיים" שבין גוף פרטי לגוף ציבורי ועל כן חובת תום לב מוגברת חלה עליה.

בש"א 2523/02 חברה קדישא (גחש"א) ראשון לציון נ' רות גורדון ואח'

למדור דיני חוזים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.