חברת הביטוח טענה כי מתיעוד רפואי עולה שהחבלה של התובעת בקרסול לא נגרמה בתאונת דרכים. הטענה נדחתה והיא תפצה את הצעירה בכחצי מיליון שקל
בת 27 שנפגעה בקרסולה לאחר שהרכב בו נסעה התנגש בעמוד תפוצה בכחצי מיליון שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בדימונה. התובעת, שעובדת כממיינת סחורה במכולת, נסעה עם אימו של החבר בבאר שבע כשלפתע רכבה של האחרונה נכנס בעוצמה בתמרור. השופט מנחם שח"ק דחה את טענת חברת הביטוח לפיה פציעת הצעירה נגרמה בשל מעידה מנעלי עקב.
לטענת התובעת התאונה אירעה לפני כשש שנים בזמן שנסעה ברחבי באר שבע, כשברכב נהגה אימו של חבר שלה. לדבריה, בשלב מסוים הנהגת איבדה שליטה על הרכב והוא התנגש בעוצמה בתמרור שניצב בצומת. לאחר התאונה היא פונתה באמבולנס לצורך קבלת טיפול רפואי בבית החולים.
בפברואר 2019 הוגשה לבית המשפט התביעה נגד נבטחת הרכב, "כלל". במסגרת בירור התביעה מונה מומחה מתחום האורתופדיה אשר קבע שלתובעת נגרם שבר בקרסול ימין. המומחה כתב בחוות דעתו כי "ישנו קשר סיבתי ברור בין הליקויים הקשורים לקרסול לבין התאונה".
לטענת התובעת היא הוכיחה שנפצעה בתאונת דרכים ולכן על הנתבעת לפצות אותה.
מנגד טענה חברת הביטוח כי התמונה העובדתית שונה לחלוטין מזו שמציגה התובעת. לדברי "כלל", מרישום רפואי שתועד בסמוך לקרות התאונה עולה שהפציעה בקרסול נגרמה לתובעת כשמעדה על נעלי עקב.
בנסיבות אלה, לשיטת הנתבעת, לא הוכח שהתובעת נפצעה בתאונת דרכים כך שהחברה פטורה מאחריות.
עמדה בנטל ההוכחה
אבל השופט שח"ק קבע שהתובעת עשתה את המוטל עליה כדי לבסס את אחריות הנתבעת. בין היתר הוא ציין שהתובעת הציגה תיעוד רפואי המוקדם יותר לזה עליו מסתמכת הנתבעת, שאומר כי נגרמה לה "חבלה רב איברית" בשל מעורבות בתאונת דרכים.
בנוסף, התובעת צירפה העתק מתיק המשטרה ממנו עולה כי נהגת הרכב דיווחה שאיבדה שליטה על הרכב והתנגשה בעמוד. כחודש לאחר התאונה הנהגת מסרה הודעה נוספת שבמסגרתה ציינה בין היתר כי "החברה של הבן ישבה לידי מקדימה והיא קיבלה מכה ולכן פינוי אותה באמבולנס".
השופט כתב שהסיכום הרפואי בנוגע לפציעה על רקע מעידה בנעלי עקב מעלה אמנם תהיה מובנת, אולם הראיות הנוספות שהוצגו – התומכות בגרסת התובעת – גוברות. בהקשר זה הוא הוסיף כי חברת הביטוח נמנעה מלזמן עדים כדי לסתור את ראיות התביעה.
"צירוף המסמכים האמורים, וכן תצהיר התובעת, מטה את הכף לטובת גרסת התובעת", סיכם השופט. הוא קבע שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק ולכן על הנתבעת, כמבטחת הרכב, לפצות את התובעת בשל נזקיה.
בסוגיית הנזק ציין השופט כי נכותה התפקודית של התובעת (15%) נמוכה מזו הרפואית שנקבעה לה (19%). הוא הוסיף שהתובעת צירפה לתביעתה תלושי שכר חלקיים בלבד והדבר מקשה על הערכת הפגיעה שגרמה התאונה לפרנסתה.
בהתחשב בכך שמדובר בצעירה שלא השלימה בגרות ועובדת למחייתה כממיינת סחורה במרכול, השופט קבע בסיס שכר בגובה 6,500 שקל לצורך חישוב אובדן ההשתכרות.
בסופו של דבר נפסק לטובתה פיצוי נכבד בסך 424,358 שקל עבור הפסדי שכר ופנסיה, עזרת צד ג', כאב וסבל והוצאות רופואיות. בנוסף נפסק לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 64,545 שקל והחזר אגרת המשפט ששילמה.
- ב"כ התובעת: עו"ד יניב ולטפריינד ועו"ד מור איפרגן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מריה נימן ממן ועו"ד מור רומי
עו"ד גיא ורט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין