הפרטת בתי הסוהר - צעד רצוי או פסול

בתי הסוהר ובתי המעצר בישראל מצויים במצוקה קשה המתאפיינת, בין השאר, במחסור במיטות, בהעדר תנאים סניטאריים מינימאליים ובשירותי רפואה ירודים.

תיקון פקודת בתי הסוהר (מספר 28), התשס"ד- 2004 (להלן – התיקון), שהתקבל בכנסת ביום 24/3/04, מאפשר הקמת בית סוהר בניהול פרטי - היינו הפרטה של בתי הסוהר.

ביום 18/6/06 יתקיים דיון בעתירה שהוגשה כנגד הפרטת בתי הסוהר בפני הרכב מורחב של 7 שופטים.

האם הקמת בית סוהר פרטי הינה צעד רצוי, אשר יביא להקלת המצוקה הנוכחית השוררת בבתי הסוהר, או שמא מדובר בחציית הגבולות המשפטיים-חוקתיים של הפרטת סמכויות שלטוניות ?

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון ע"י עוה"ד אביב וסרמן , גלעד ברנע, אפי מיכאלי ויעל ברדה, מחטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים, וגונדר (בדימוס) שלמה טויזר, מבקשים העותרים לבטל את החוק בטענה כי הוא פוגע בעקרון הקבוע בסעיף 1 לחוק יסוד: הממשלה לפיו "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה".

העותרים טוענים, כי ע"פ התיקון לחוק, מוסמך הזכיין בין היתר לעשות שימוש בכח, בכלי ירייה, לשלול זכויות, לפגוע בפרטיות, לחפש על גופו העירום של אדם, לשלול מאסיר טובות הנאה ועוד. סמכויות אלו, כך נטען, הינן סמכויות שלטוניות גרעיניות השמורות באופן בלעדי למדינה, ואינן ניתנות להפרטה.

בתגובה לעמדת המדינה, מצביעים העותרים על הסכנה של פריצת גבולות של הפרטת סמכויות שלטוניות, ורואים בהפרטת בתי הסוהר כ"מדרון חלקלק" אשר תחילתו בהפרטת בית סוהר, ועלול להגיע גם להפרטת סמכויות שלטוניות נוספות כמו גביית המס, הכוחות המזויינים ועד להפרטת השפיטה – תהליך לא חוקתי, מסוכן והרסני מבחינה חוקתית לגישת העותרים.

המדינה מצידה, דוחה את הטענות המועלות בעתירה לעניין חוקתיות התיקון, ופגיעתו במעמדה של הממשלה כ"רשות המבצעת".

לטענת המדינה, באמצעות עוה"ד רענן גלעדי ויוכי גנסין, התיקון יצר מודל ייחודי, אחראי ומבוקר לניהול בית סוהר בידי גורם פרטי, הכולל מנגנוני הגנה רבים ומשמעותיים לשם הבטחת שמירתן של זכויות האסירים: המנגנונים הקבועים בחוק מבטיחים, בין היתר, כי המדינה תוכל לקיים כל העת רמה גבוהה של פיקוח, בקרה והתערבות ביחס לפעולות הזכיין, וכי המהלך כולו יהיה הפיך בכל שלב. החוק מאפשר למדינה להפעיל כנגד הזכיין קשת רחבה של סנקציות אפקטיביות, וכן מאפשר לה להיכנס בנעלי הזכיין בכל עת, באופן חלקי או מלא, זמני או מתמשך. לפיכך, נטען כי החוק אינו טומן בחובו חשש סביר לפגיעה בזכויות האסירים, ואינו פוגע בהיותה של הממשלה "הרשות המבצעת".

לטענת המדינה, העתירה אינה מעלה את השאלה הכוללנית בדבר גבולותיה החוקתיים של ההפרטה, שכן ההסדרים הקבועים בחוק כלל אינם מתקרבים לגבול חוקתי אפשרי כלשהו.

עמדתו של עו"ד יורם סגי-זקס, עורך תחום המשפט הפלילי באתר פסקדין ומייסד התנועה למלחמה בעוני:

מהלך ההפרטה מצטרף אל מהלכים נוספים שמבצעת המדינה, כמו הפרטת הרווחה לעמותות , הפרטת הבריאות לרפואה פרטית ועוד ועוד.

מהלך זה הינו פסול וגורם למדינה להתפרק למעשה מאחריותה.

ההרכב המורחב שנקבע לדון בעתירה שהוגשה נגד הפרטת בתי הסוהר, מצביע על כך כי מדובר בסוגיה המטרידה את בית המשפט העליון.

השלכות אפשריות של ההפרטה

אחת ההשלכות האפשריות כתוצאה מן ההפרטה הינה, כי לא ירחק היום שאסיר יצטרך לשלם אם ירצה כלא עם תנאים טובים: אם ביכולתו לשלם - יקבל כלא ממוזג עם צפייה בטלוויזיה, מקלחת, חדר כושר ונוחות מרבית. לא יוכל לשלם - יכלא בכלא ציבורי בתנאי כליאה ירודים .

הדבר אינו מתקבל על הדעת, אך הפרטה עלולה בהחלט להוביל למקום כזה.

ישנו גרעין קשה שאסור למדינה להפריט, בתוכו בריאות, חינוך, משפט ואכיפה (בין היתר).

הפרטת בתי הסוהר ותשלום פר ראש, עלולים לגרום לעלייה במספר האסירים, שכן קיים אינטרס כלכלי מובהק בכך (הלא מאן דהוא מרוויח ממון מכך). כתוצאה מכך צפויה החמרת ענישה, אי מתן ניכוי שליש בגין התנהגות טובה (שהרי הדבר עלול לפגוע בהכנסות החברה המפעילה), ועוד.

פתרונות חלופיים להפרטה

אין מקום להפרטת זכויות אדם.

אכן, יש שיאמרו כי מצוקת הכליאה דורשת פתרון מיידי, אך כתשובה על כך, ניתן לומר כי המדינה יכולה לקבל את שירותים מסוימים ע"י קבלן חיצוני מבלי להפריט את הגרעין הקשה, המדינתי של סמכויותיה.

כך למשל, תוכל המדינה לערוך מכרז לגבי האוכל בבית הסוהר, לגבי בניית בית הסוהר במהירות האפשרית ע"י קבלנים שיתחרו ביניהם, לגבי קנטינות לאסירים ועוד, כאשר המדינה מוציאה החוצה שירותי משנה אלו בלבד אך לא מפריטה סמכויות אכיפה, ענישה ושיטור .

איני רואה יתרון להפרטה מלאה על פני ההצעה להיעזר בקבלנים חיצוניים בנוגע לשירותים מסוימים שהמדינה מתקשה לתת (למעט העובדה שהמדינה מבכרת שלא לעסוק כלל בנושא, ולתת לאחר לעשות את העבודה תמורת תשלום, ככל הנראה לא פחות יקר).

מחיר ההפרטה

הפרטה אינה מילת קסם. היא פוגעת פעמים רבות מידי במי שמשלם את מחיר "ההתייעלות". היא יוצאת מנקודת מוצא כי המדינה מסורבלת וגמלונית בעוד כוחות השוק דינאמיים ותחרותיים, ולכן ינצלו טוב מהמדינה את המשאבים .

בפועל, הניצול הטוב יותר לכאורה אינו אלא ניצול מסוג אחר - של עובדים שזכויותיהם נפגעות, של אסירים בבתי הסוהר, ושל שירותים הניתנים לאסיר ע"פ חוק.

האינטרס של הזכיין אחד הוא - להרוויח כמה שיותר, בעוד שמנגד עומד האינטרס של האסיר לקבל את זכויותיו. יש כאן ניגוד אינטרסים מובנה.

ניגוד זה קיים גם אל מול המדינה אך בעוצמה פחותה, הואיל והמדינה מחויבת גם לעקרונות נוספים ובהם הגינות, תום לב, כיבוד זכויות אדם, ועד לצד רצונה לחסוך כסף.

לכן, האיזון שנוצר עדיף בהרבה על זה של זכיין פרטי, אשר אל מול רצונו להרוויח לא עומדת כל חובה.

מערכת פסקדין מעוניינת לדעת מה דעתך

האם את/ה בעד או נגד הפרטת בתי הסוהר?

בעד או נגד

* עו"ד יורם סגי-זקס הינו עורך תחום הדין הפלילי באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il, מייסד התנועה למלחמה בעוני www.Halev.org.il וכן יו"ר צוות המעצרים בלשכת עוה"ד, חבר בצוות שכר מצווה, ומחבר הספרים: "חירות ממעצר" (1998) ו "רזי המשפט" (2003).

עו"ד שירה היימן ממשרד עוה"ד אלטשולר – ולנר, מנהלת תכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.