האב התחרט על הזכויות שהעניק לבנו במתנה בנכס נדל"ן בדרום הארץ, ותשע שנים לאחר מכן תבע אותן בחזרה. ביהמ"ש דחה את התביעה, לאחר שגילה כי התובע גילה טפח וכיסה טפחיים לגבי התנהלותו מול בנו לאורך השנים.
לפני כעשור העניק אב מתנה לשני בניו: זכויות בנכס נדל"ן בדרום הארץ, הכולל שש יחידות דיור מושכרות המניבות תשואה של כ-14,000 שקל מדי חודש. המתנה עוגנה בהסכם שכלל מספר תנאים, בהם כי הילדים לא יוכלו למכור את הבית, לא יוכלו לשעבד אותו בשביל משכנתא וגם לא להעביר את הזכויות שקיבלו למישהו אחר.
לייעוץ משפטי בתחום האישות
עורך דין משפחה
בהסכם נוסף, שנחתם זמן מה לאחר מכן, התחייבו הילדים להעביר את דמי השכירות לאביהם כ"הוקרה" על כך שהעניק להם את הבית.
כעבור תשע שנים הגיש האב תביעה נגד אחד הבנים לביטול הסכם המתנה. הסיבה, לטענת האב היא, שבנו נהג בחוסר תום לב והפר את ההסכמים: ראשית, כשנטל משכנתא של 750,000 שקל; שנית, כשהפסיק להעביר לידיו את דמי השכירות; שלישית, כשרשם הערת אזהרה על שם אשתו בנוגע לנכס.
בכתב ההגנה שטח בנו של התובע סיפור על משפחה מסוכסכת וחשף נתונים שהוסתרו על ידי אביו. כך, הוא טען שאביו נהנה בעצמו מכספי המשכנתא וגרף לכיסו 200,000 שקל בהתאם להסכם מאוחר יותר, שנכרת בעל-פה ב-2009. לטענתו, הסכם זה ביטל את המתנה וקבע כי אביו ימכור לו את מחצית הזכויות בנכס. הוסכם גם כי אשתו תיטול משכנתא ותעביר לאב את אותם 200 אלף שקל, וכי הם יכסו את חוב של האב לבת משפחה אחרת. יתרת תשלומי השכירות יועברו לנתבע ואשתו וישמשו להחזר המשכנתא.
בכל מקרה, טען הבן הנתבע כי לא הפר את ההסכמים הראשונים אלא מילא אחר ההסכמות החדשות בשיתוף פעולה מלא עם אביו, שאישר את נטילת המשכנתא ואף העביר בעצמו את דמי השכירות לידי אשת הנתבע.
הנתבע סיכם בתיאורו את אביו כאדם מניפולטיבי שגרם לילדיו להיכנס לחובות רבים בשל אי-עמידה בהסכמים. לו, באופן אישי, הוא הרס גם את חיי הזוגיות והוא התגרש במהלך הדיונים בתיק.
היה הסכם בעל-פה
השופטת ורד שביט פינקלשטיין מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב השתכנעה ששני ההסכמים הראשונים השתנו בשנת 2009 כשהנתבע ואביו כרתו הסכם חדש בעל-פה. קביעה זו הושתתה, בין היתר, על הודאת האב התובע בשלב מסוים של ההליך, כי התגבש הסכם חדש.
בתוך כך השופטת ציינה כי התובע הותיר עליה רושם שלילי במיוחד שמנע ממנה להאמין לו. בכלל זה נסיונותיו להסתיר פרטים מהותיים בדבר הסכסוך המשפחתי העמוק והמהותי בינו לבין ילדיו. השופטת הוסיפה כי לנוכח העובדה שהתובע שלשל לכיסו כספים רבים ללא קבלות ומבלי לדווח לרשויות, תוך שימוש חסר תום לב בזכותו לבטל חוזה עקב הפרה, הוא לא זכאי לסעד מבית המשפט.
לסיכום השופטת קבעה כי התובע והנתבע הגיעו להסכם החדש ובו ביטלו את התנאי האוסר על לקיחת משכנתא ואף הסכימו כי חלק ניכר מדמי השכירות יועברו מעתה ואילך לנתבע ולאשתו. נטילת חלק מכספי המשכנתא והגשת התביעה בשיהוי שלוש שנים וחצי – מעידות שכך היה.
מכאן, קבעה השופטת שנראה כי מי שהפר את ההסכמים הוא האב עצמו. התביעה נדחתה לפיכך, ולנתבע נפסקו הוצאות של 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה פרץ
- ב"כ הנתבע: עו"ד סער שפירא
* עורכת דין דורית ענבר סברדליק עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין