להחלטה בעניין עו"ד אברהם עזריאלנט נגד לשכת עורכי הדין בישראל
לאחר שהורשע בעבירה של עשיית פרסומת אסורה, הגיש שותף בחברת עורכי הדין 'עזריאלנט בישראל' בקשת רשות ערעור על ההרשעה, בה טען כי חברת עורכי דין אינה כפופה לכללי האתיקה החלים על עו"ד פרטיים. ביהמ"ש העליון קבע: חברת עו"ד אינה 'כביש עוקף' לחוק.
עו"ד אברהם עזריאלנט, שותף בחברת עורכי הדין עזריאלנט בישראל, הועמד לדין משמעתי, לאחר שפרסם בשם החברה פרסומים בעיתונות הכתובה ועל גבי נייר מכתבים, שעפ"י הכרעת הדין מהווים פרסומת אסורה.
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין הרשיע את עזריאלנט בעבירות של עשיית פרסומת אסורה, פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, והשית עליו עונש של 12 חודשי השעיה על תנאי, נזיפה וקנס של 20,000 ש"ח.
ערעור שהגיש עזריאלנט על ההרשעה נדחה, ואילו ערעורה של לשכת עורכי הדין על קולת העונש, התקבל וביה"ד המשמעתי הארצי של הלשכה הגדיל את הקנס שהושת על עזריאלנט ל 75,000 ש"ח. ערעור נוסף שהגיש עזריאלנט לביהמ"ש המחוזי בירושלים, נדחה, ולפיכך הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.
עוה"ד טען, כי חברת עזריאלנט אינה כפופה לכללי האתיקה של הלשכה ולחוקים המסדירים את חובותיהם של עורכי הדין, וכי בכל מקרה אין לייחס לו אחריות משמעתית בגין עבירות שנעשו ע"י החברה.
כמו כן טען, כי ננקטה לגביו אכיפה בררנית, בין היתר כשהוטל עליו עונש חמור יתר על המידה מאחר שמדובר בפסיקה תקדימית ולאור עברו הנקי, וכי הורשע בעבירות סל של התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע, מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין בעבירות.
השופט רובינשטיין דחה את הבקשה.
"...חברת עורכי דין איננה "כביש עוקף" שבנסיעה בו משוחרר עורך הדין השותף בה מ"חוקי התעבורה" החלים עליו בכביש המרכזי..." כתב השופט, וציין כי מטרת תיקון החוק אשר אפשר הקמת חברת עורכי הדין, הייתה ריכוז משאבים וידע, חיסכון בהוצאות מנהליות והפקת תועלת בשטחים רבים, ולא "כתב שחרור" מאחריות משמעתית.
נקבע בין היתר, כי החובות האתיות והדין המשמעתי חלים על כל עו"ד ללא תלות בהיותו חבר בחברת עורכי דין, וכל פירוש אחר לחוק ישחרר את עורכי הדין הפועלים בחברה מכפיפות לכללי המשמעת, ללא הצדקה משפטית או מהותית.
כן נקבע, כי כללי הפרסומת נועדו לשמור על כבוד המקצוע ולהגן על התחרות השוויונית בין עורכי הדין, וחברת עורכי דין, לא כל שכן כ'עזריאלנט' הנושאת את שמו של עוה"ד, אינה יכולה להיות "מסך רשות נתונה" לעבירות משמעת, וטענת עזריאלנט על חומרת העונש לבדה, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול רביעי.
להחלטה בעניין עו"ד אברהם עזריאלנט נגד לשכת עורכי הדין בישראל
למדור: מנהלי וחוקתי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.