שלושת הילדים רשמו את בעלותם ברשם החברות רק לאחר פטירת האם, 6 שנים לאחר שחתמה על מסמכי העברת המניות. הבן הרביעי טען שתוקף ההעברה פקע עם מותה וכעת זה חלק מהעיזבון
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבע בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום כי העברת מניות בחברה מאישה לחלק מילדיה תקפה, אף שנרשמה ברשם החברות רק לאחר מותה.
בשנת 2013 חתמה אשת עסקים שניהלה חברה על מסמכי העברת מניות, בהם ביקשה להעביר חלק ממניותיה בחברה לשלושה מילדיה. 6 שנים לאחר מכן היא נפטרה, ורק אז הילדים רשמו את בעלותם בחברה אצל רשם החברות. בנה הרביעי טען שהיה עליהם לעשות זאת עוד בחייה וכעת יש לחלק את המניות בהתאם לצוואתה, אך השופט אורן אליעז קבע שהעברת המניות הסתיימה עם חתימת האם על המסמכים והרישום ברשם החברות הוא הצהרתי בלבד.
האם נפטרה ב-2019, והותירה אחריה צוואה לפיה רכושה יחולק בין ארבעת ילדיה.
כ-6 שנים לפני כן, היא חתמה על טפסים להעברת חלק ניכר מהמניות שלה בחברה שבבעלותה לשלושה מהילדים בלבד. אלא שרק לאחר פטירתה ועם חלוקת העיזבון, הגישו שלושת הילדים הודעה לרשם החברות על העברת המניות והבעלות עודכנה במרשמי המדינה. בהמשך, שלושת הילדים מונו כמנהלי החברה וכדירקטורים שלה.
בתביעה שהגיש הבן הרביעי נגד שלושת אחיו ביקש מבית המשפט להצהיר שהאם לא העבירה את מניותיה בחברה ושהמניות הן חלק מעיזבונה. לטענתו, היה על הנתבעים להעביר את הבעלות במניות ברשם החברות כשאימם עוד הייתה בחיים ולא באיחור של 6 שנים. לשיטתו, אי העברת המניות בחייה מעיד שהיא לא באמת רצתה להעבירן לנתבעים וכעת לאחר שנפטרה יש לחלק את המניות בהתאם לצוואתה.
הנתבעים טענו מנגד שהמנוחה העבירה להם את המניות מרצונה בהתאם לנהלים ולדיני החברות. הם הסבירו כי העברת המניות רק אליהם הגיונית מאחר שהקימו יחד עם האם את החברה ועבדו בה במהלך השנים, בעוד שהתובע פיתח עסק משלו. האחים הוסיפו כי המנוחה בכלל לא ידעה שהעברת המניות לא דווחה על ידם ומבחינתה היא העבירה להם את המניות.
תפקידה הסתיים
השופט אליעז דחה את התביעה.
הוא הסביר שלפי חוק החברות והפסיקה, אין ספק שהיה צריך לדווח לרשם החברות על השינויים באחזקת המניות בחברה בתוך 14 ימים והדבר לא נעשה. ואולם, למרות זאת לפי הפסיקה אין לבטל העברה של מניות בשל שגיאה פרוצדורלית, או רק בגלל שההעברה לא בוצעה בפן הפורמלי.
כמו כן, ציין השופט כי לפי הדין מי שאחראי על הדיווח היא החברה עצמה. כלומר, במקרה זה לא המנוחה הייתה צריכה לדווח על העברת המניות, והיא מבחינתה חתמה על מסמכי ההעברה וכאן הסתיים תפקידה.
השופט הוסיף כי המסמכים לא איבדו מתוקפם וניתן היה להגישם לרשם החברות במועד בו הוגשו. העברת המניות, הדגיש, הסתיימה כבר עם חתימה המנוחה על המסמכים, והרישום אצל הרשם מהווה לכל היותר רישום דקלרטיבי.
התובע חויב ב-8,000 הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד שאול קרן גיל
- ב"כ הנתבעים: עוה"ד יעקב מלכא ולירון מלכא
עו"ד גיא שצברג
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין