לפסק דין בעניין מדינת ישראל נגד אבו שקיר
בית המשפט העליון קבע, כי המצאה באמצעות מכשיר פקס ללא שבוצע וידוא טלפוני, אינה המצאה כדין כנדרש ע"פ תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי.
תקנה 497א קובעת כי ניתן להמציא כתב בי-דין בפקס, אך נדרש וידוא טלפוני בדבר קבלת הפקס. עם זאת, בפועל, בתי המשפט השולחים כתבי בי-דין, אינם נוהגים ככלל לוודא את הגעתם של הפקסים הנשלחים.
השופט רובינשטיין קבע, כי קשה להלום מצב זה, בו למעשה תקנה 497א אינה מקוימת, וכי אם מדובר בגזירה אשר מזכירויות בתי המשפט אינן יכולות לעמוד בה, הרי שיש להביא את הנושא לדיון בפורום המתאים ולשקול החלפת התקנה או הגמשתה, אך אין ספק כי המצב הנוכחי כפי שהוא, הינו בעייתי.
השופט פסק, כי הוא תומך בגישה לפיה ניתן להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה, כאשר ניתן להוכיח ידיעה מוצקה וברורה על קיומם ותוכנם של כתבי בי-הדין. עם זאת, במקרה הנדון, לא הוכחה ידיעה מסוג זה. נאמר, כי ככלל, הצורך בוידוא טלפוני לקבלת הפקס גובר, כאשר מדובר במשרד גדול כמו הפרקליטות.
לפסק דין בעניין מדינת ישראל נגד אבו שקיר
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.