בית המשפט למשפחה קבע שהמשמורת תחולק בין האם לבין האפוטרופסית לדין שמונתה לקטין. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור של האם וקבע כי מדובר בהוראה חריגה שבמבחן המציאות אין בה צורך
השופט שאול שוחט קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם לילד כבן 11 על החלטת בית המשפט למשפחה בתל אביב. במסגרת ההחלטה נקבע כי מדובר באם מנכרת. לקטין מונתה אפוטרופסית לדין ונקבע כי המשמורת תופקע חלקית מידי האם ותמונה לקטין אפוטרופסית לגוף. השופט שוחט לא מצא צורך בהחלטה החריגה וביטל אותה. עוד התקבלה בקשת האם למנות אפוטרופסית לדין מהסיוע המשפטי במקום האפוטרופסית הפרטית שמונתה.
בני הזוג נפרדו ב-2013, כשבנם היה כבן שנה וחצי. בית המשפט הורה שהמשמורת תהיה בידי האם ולאב נקבעו הסדרי שהות פעמיים באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני.
בינואר 2020, לאחר שהאב לא נפגש עם הקטין במשך 6 חודשים, הוא הגיש תביעה להחזרת הסדרי קשר וניכור הורי. הדיון נקבע לפני השופט ארז שני כשופט מוקד.
בהחלטה שניתנה בפברואר השנה (2021) כתב השופט שני כי מהתסקירים עולה שאם לא תתבצע התערבות מיידית, האם תצליח לנתק סופית את הקטין מאביו.
השופט הדגיש שלקטין קשיים רגשיים ועלה לגביו חשש למסוגלות אובדנית. כמו כן, ניכר כי לשיטת האם כל הבעיות נעוצות באב ויש ״פער בין הצהרותיה של האם ברצון לחידוש קשר לבין המסרים המועברים לקטין".
בנסיבות אלה, כתב השופט, יש לשקול את סיום משמורתה של האם בקטין. אלא שבמצבו הרגשי של הילד אי אפשר להעבירו לידי האב ובשלב הראשון יש להפקיע את המשמורת הבלעדית של האם ולחלקה בינה לבין אפוטרופסית לדין.
עוד הורה השופט כי האפוטרופסית לדין תדאג למינוי נוסף של אפוטרופוס לגוף על מנת שהקטין יקבל את הטיפול הרגשי שלו הוא זקוק.
השופט מינה עורכת דין פרטית כאפוטרופסית לדין וקבע שבשכרה יישאו ההורים בחלוקה של 70% לאם ו-30% לאב.
בערעור שהגישה על ההחלטה טענה האם כי היה צריך למנות אפוטרופוס לדין דרך הסיוע המשפטי. עוד לטענתה אין בסיס לחלוקה הלא שוויונית של תשלום שכר הטרחה. כמו כן היא עתרה לביטול ההחלטה בנוגע להפקעת המשמורת הבלעדית מידיה. לדבריה, ההחלטה ניתנה ללא סמכות שכן תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את קולו של הקטין בהליכים משפטיים ולא לגדל אותו במקום הוריו.
האב טען בתשובה כי הפקעת המשמורת נועדה לצורך מתן טיפול רגשי בקטין, שעשה בעבר ניסיון אובדני.
דרכים מתונות יותר
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, קיבל את הערעור. הוא כתב כי לא מצא קשר ישיר בין קביעת בית המשפט לפיה יש לשקול את סיום משמורת האם לקביעה כי יש לחלק את המשמורת עם האפוטרופסית לדין דווקא, והתרומה הפוטנציאלית של צעד זה לטיפול הרגשי שנדרש לקטין.
כמו כן, בפועל בתקופה שחלפה ממועד מתן ההחלטה הקטין הופנה לטיפול אצל פסיכולוגית והצדדים משתפים פעולה עם הטיפול, כך שבמבחן המציאות ההוראה החריגה אינה נדרשת.
ביחס לקביעה בדבר מינוי אפוטרופוס לגוף כתב השופט כי יש דרכים מתונות יותר להבטיח מתן טיפול רגשי לקטין, מה גם שהוא מקבל אותו בפועל כך שגם הוראה זו אינה הכרחית.
השופט הוסיף כי האפוטרופסית לדין שמונתה עשתה עבודה אינטנסיבית ומוצלחת והייתה התקדמות משמעותית בקשר בין הקטין לאביו.
עם זאת, כיום ולנוכח ההישגים ניתן להעביר את השרביט לאפוטרופוס שימונה מטעם הסיוע המשפטי ובכך להפחית את הנטל הכספי מההורים.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 21842-02-21
- ב״כ האם: עו"ד אוסנת פרינץ, עו״ד שי זילברברג מהתכנית לסיוע משפטי לנשים, המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רקמן
- ב״כ האב: עו"ד פרי-אל ברוורמן
עו"ד טלי בן יקיר
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין