המדינה לא הוכיחה שלנהג אין רישיון – בעל הרכב זוכה

אדם שהואשם בכך שנתן לחבר ללא רישיון לנהוג ברכבו זוכה מחמת הספק, בין היתר מכיוון שהמדינה לא הציגה מסמך ממשרד הרישוי שמוכיח שלנהג לא היה רישיון.

לפני כשנתיים וחצי עצר שוטר רכב בדימונה וביקש מהנהג את רישיונו. הנהג היה ללא מסמכים ומסר לשוטר תעודת זהות, ובדיקה ממוחשבת שערך השוטר הובילה אותו למסקנה שאין לו רישיון. כתב אישום הוגש נגד בעל הרכב אך לאחרונה זיכה אותו השופט אלון אופיר שקבע שהמדינה לא הוכיחה שלנהג לא היה רישיון וכי נפלו פגמים קשים בחקירת הנאשם.

כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של התרת נהיגה ברכב שנמצא בשליטתו לאדם שאינו מורשה לנהיגה.

המדינה טענה כי על פי חומר הראיות מי שנהג בפועל ברכב היה בלתי מורשה לנהיגה ואף אמר לשוטר כי הוא ״בתהליך הוצאת רישיון נהיגה״. בנוסף, הרכב היה בשליטת הנאשם ולפי עדות הנאשם עצמו הוא התיר לחברו את הנהיגה, מה שמצדיק את הרשעתו. 

הנאשם כפר ברוב עובדות כתב האישום ורק הודה בכך שב-2017 חבר טוב שלו ביקר ממנו לעשות סידורים בעיר והוא נתן לו את המפתחות של הרכב ששייך לאמו והיה בחזקתו. לטענתו, לחבר היה רישיון נהיגה. 

הסנגור טען כי במהלך חקירת הנאשם במשטרה הופרו זכויות בסיסיות שלו. בין היתר, המשטרה לא הודיעה לו כי הוא חשוד בעבירה וכי זכותו שלא להפליל את עצמו בחקירה ולשמור על זכות השתיקה. כמו כן, המשטרה הייתה צריכה לאפשר לו להתייעץ עם עורך דין בטרם התחילה בחקירתו, מה שלא נעשה.

כפועל יוצא מהפרת זכויות הנאשם ביקשה ההגנה לפסול את הודעת הנאשם במשטרה, לה ייחסה התביעה משמעות של הודאה. בנוסף נטען כי הראיות נשענות על דברים שאמר הנהג לשוטר אך הנהג לא זומן לעדות בבית המשפט. כמו המדינה לא הגישה תעודה של רשות הרישוי ממנה ניתן לדעת מה מצב רישיון הנהיגה של הנהג, כך שעובדה מהותית זו לא הוכחה.

המדינה השיבה כי במהלך חקירת הנאשם לא הופרה כל זכות מהותית שלו. לשיטתה, אין לראות בו ״מעוכב״ או ״חשוד״ שכן הוא הגיע לתחנת המשטרה לחקירה מרצונו החופשי. 

אין מידע ברור

סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בבאר שבע, השופט אלון אופיר, זיכה את הנהג מחמת הספק. הוא ציין כי אין בידי המדינה כל ראיה המסבירה איך היא הגיעה למסקנה שהנהג היה בלתי מורשה לנהיגה.

השופט הבהיר כי שאלת תוקף רישיון נהיגת הנהג היא בליבת חובת ההוכחה של המדינה בתיק. שאלה זו צריכה להיות מוכחת באופן וודאי, חד משמעי, ואסור שיהיה בה כל ספק או אי בהירות.

כך, המשטרה הייתה חייבת לבצע בדיקה מול רשות הרישוי, ועל תוצאות הבדיקה להיות חלק מראיות התביעה בתיק. ״ללא ראייה חד משמעית ממנה ניתן לדעת מה היה מצב רישיון הנהיגה של הנהג, לא ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי מי שעוכב על ידי השוטר היה בלתי מורשה לנהיגה״.

הנהג לא הובא לעדות ולא ניתן לאמת את הטענה כי אמר לשוטר שהוא בתהליך הוצאת רישיון נהיגה.

בנוסף, קיבל השופט את טענת ההגנה כי בחקירת הנאשם נפלו פגמים קשים תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיו כנחקר בסטטוס חשוד. הוא ציין כי לפני חקירתו היה על המדינה להזהיר את הנאשם מפני הפללה עצמית ולתת לו הזדמנות להתייעץ עם סנגור.

• ב״כ המאשימה: לשכת תביעות תנועה נגב
• ב״כ הנאשם: עו"ד דוד דהן (סנגוריה ציבורית)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין