הנאשמים, כיום בגירים, הודו שכשהיו תלמידי תיכון תקפו תלמיד הצעיר מהם בשנה. בית המשפט לנוער ביקר את התנהלות המדינה, שנזכרה להגיש את כתב האישום רק בחלוף שנה, והחליט להימנע מהרשעה.
לפני שנתיים תקפו חמישה נערים – שהיו תלמידי תיכון בצפון הארץ נער אחר – תלמיד הצעיר מהם בשנה. הנערים הפילו את הצעיר ארצה, ובעודו שכוב, הכו אותו ובעטו בו בכל חלקי גופו. כתוצאה ממעשיהם, נגרמו לנער חבלות שונות.
הסתבכתם עם החוק?
פנו ל-עורך דין פלילי
כעבור שנה, הגישה המדינה לבית המשפט לנוער בנצרת כתב אישום נגד חמשת התוקפים, שהודו במסגרת הסדר טיעון בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות.
בינתיים, הופנו הנאשמים לקבלת תסקיר משירות המבחן, שהתרשם מתהליך השיקום שעברו, והמליץ לבית המשפט להימנע מהרשעתם.
מנגד, דרשה המדינה להרשיע את הנאשמים, שבגרו בינתיים, ולגזור עליהם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. היא ביקשה לייחס משקל רב יותר לפגיעה הקשה שעבר המתלונן, מאשר להליך השיקום שעברו הנאשמים מאז.
הנאשמים, שהביעו את צערם על מעשיהם, לקחו עליהם אחריות מלאה וסיפרו שהמתלונן סירב בכל תוקף לערוך איתם "סולחה" ואף הכשיל את הליך הגישור שהתנהל ביניהם.
לדברי הנאשמים, מאז התקיפה הם לא חזרו על מעשיהם, וכיום הם מנהלים חיים נורמטיביים, חלקם משרתים בצבא ואילו אחרים החלו ללמוד ולעבוד.
כמו כן, הדגישו הנאשמים את העובדה שהם נעדרי עבר פלילי, וביקשו לאמץ את המלצת שירות המבחן.
שיקום מרשים
"עבירות אלימות הפכו רעה חולה בקרב בני הנוער וחובה על בתי המשפט להוציא מסר חד וברור בגנותן", כתבה השופטת טל ויסמן בן שחר, תוך שביקרה את התנהגות הנאשמים, שהפכו את חצר בית הספר ל"זירת אירוע פוגעני ואלים".
עם זאת, השופטת הבהירה כי הנאשמים הם חמישה צעירים, נעדרי עבר פלילי, שהסתבכו לראשונה בפלילים והביעו חרטה כנה על מעשה שביצעו לפני שנתיים. השופטת החליטה להעניק להם "הזדמנות שנייה" שתאפשר להם להמשיך בחייהם כאזרחים שומרי חוק.
השופטת התייחסה לתסקירים החיוביים שהוגשו בעניינם ולשיתוף הפעולה שלהם עם המדינה, שלא הוכיחה מדוע יש לסטות מהמלצת שרות המבחן, שכאמור, תמך באי-הרשעה.
השופטת גם הזכירה כי המדינה השתהתה ארוכות עם הגשת כתב האישום, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה הנאשמים כלל לא ידעו מה עלה בגורל התיק שנפתח נגדם.
"טוב הייתה עושה המאשימה, לו הביאה בכלל שיקוליה את מחדלה האמור. התעלמות מכך והיענות לעמדתה, בשלב זה, עלולה לקטוע באחת, הליך שיקום מרשים שעשו הנערים", כתבה השופטת ויסמן בן שחר.
לפיכך, החליטה השופטת לאמץ את המלצת שירות המבחן שלא "להכתים" את הנערים בכתם ההרשעה עם הקלון הדבק בה, אם כי הסבירה את החשיבות בשידור מסר חד בגנות מעשיהם החמורים.
לפיכך, ובהתאם לדרכי הטיפול הקבועות בחוק הנוער, חייבה השופטת את הנאשמים לפצות את המתלונן ב-1,000 שקל כל אחד, במקביל להתחייבותם להימנע מביצוע עבירות אלימות. שלושה מתוכם קיבלו עונש נוסף, מאחר שניסו לייחס אחריות גם למתלונן, וירצו בין 50 ל-100 שעות שירות למען הציבור.
- ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין
* עורך דין ניר ליסטר עוסק בפלילים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין