תקדים שניתן בבית המשפט העליון קובע כי כשנושה פוטר חלק מהערבים הוא מגדיל את הסיכון הכספי של הערב שלא הופטר, שייאלץ לשלם את החוב לבדו. משכך, ראוי להעניק לו פטור מערבותו בגובה הנזק שנגרם לו.
בית המשפט העליון פרסם לאחרונה תקדים חשוב בהליכי חדלות פירעון. בפסק הדין שניתן על ידי השופטת ענת ברון בהסכמת השופטים נועם סולברג ואלכס שטיין נקבע כי כאשר נושים פוטרים מתשלום חלק מערבים "ביחד ולחוד" תוך חשיפת הערבים האחרים לסיכון גבוה מזה שנטלו על עצמם מלכתחילה, זכאים האחרונים ליהנות מההגנה המוקנית בחוק הערבות ולבקש מבית המשפט פטור בגובה הנזק שנגרם להם (אותו חלק שהיו זכאים לגבות מחבריהם לערבות אלמלא הופטרו).
המקרה שעל בסיסו ניתנה ההלכה החדשה נסוב על פרשת פירוקה של חברת "מייסטר הבשר" שהייתה בבעלות שלושה בעלי מניות שערבו ביחד ולחוד לחובותיה.
במסגרת הליך הפירוק גובש הסדר נושים שבמסגרתו ויתרו הנושים על הזכות לנהל הליכים משפטיים נגד החברה, פטרו שניים משלושת בעלי המניות מערבויותיהם תמורת סכום של 525,000 שקל והותירו את בעל המניות הנוסף – שבעצמו מנהל כיום הליכי פשיטת רגל – כערב היחיד שלא קיבל פטור מערבויותיו האישיות.
במילים אחרות, ההסדר במתכונתו אפשר לנושים לתבוע את כיסוי מלוא החובות כלפיהם מבעל המניות הנוסף.
כשזה ביקש מבית המשפט המחוזי שדן בהליכי הפירוק צו שיפטור גם אותו מערבות בכפוף להפקדת סכום דומה לזה שהפקידו חבריו הוא נענה בשלילה, ועל כך הוא ערער לבית המשפט העליון.
ביחד ולחוד
פסק הדין העיקרי ניתן על-ידי השופטת ענת ברון שסברה כי במקרה שכזה יש מקום להעניק לערב שערבותו נותרה בתוקף את ההגנה שקבועה בסעיף 6(ב) לחוק הערבות, שקובע כי כשנושה גורם לפקיעת הערבות ובכך גורם לערב נזק – אותו ערב זכאי לפטור בגובה הנזק שנגרם לו.
במה דברים אמורים? השופטת הסבירה כי כאשר ישנם מספר ערבים שערבויותיהם ניתנו "ביחד ולחוד", המשמעות היא שהערבות של כל אחד מהם היא על חלק מסוים מהחוב.
כך, במקרה הנוכחי היו שלושה ערבים לחובות החברה, וכל אחד מהם אמור היה לשאת בשליש מהחוב שצברה החברה כלפי הנושים. המשמעות היא שגם אם הנושים היו תובעים רק אחד מהם, הייתה לו הזכות לתבוע מחבריו לערבות להחזיר לו את חלקם בחוב (2/3).
ואולם, במקרה של המערער, שני חבריו לערבות קיבלו מהנושים הפטר ולכן אם יחויב לשלם לנושים כספים הוא לא יוכל לדרוש מהם החזר. בכך, נגרם לו נזק שלא צפה אותו בעת חתימתו על הערבות.
השימוש בסעיף 6(ב) לחוק הערבות – המאפשר לערב לקבל פטור מחוב בגובה הנזק שנגרם לו (הסכום שהיה זכאי לתבוע מחבריו לערבות) – יוביל לכך שבכל מקרה אף אחד מהערבים לא יחשוף עצמו לסיכון גבוה מזה שלקח על עצמו מלכתחילה.
עם זאת, השופטת ברון הבהירה כי ההגנה האמורה תחול בכפוף להוראות כתב הערבות ובמידה שלא התנה על האפשרות להשתמש בה. לגופו של המקרה הנוכחי, מאחר שהמערער לא הציג את כתבי הערבות עצמם יהיה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט שדן בהליך פשיטת הרגל שלו.
לפיכך הערעור נדחה אולם נפסק כהלכה כי כאשר נושה פוטר חלק מערבים בערבויות ביחד ולחוד, הערבים הנותרים יוכלו לבקש לפטור אותם מהערבות בגובה הנזק שנגרם להם כתוצאה מכך.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד יהושע (שוקי) שועלי
- ב"כ הנאמן על ביצוע ההסדר עו"ד ישראל בכר: עו"ד עומר קלנר
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל של המערער: עו"ד שי הולנדר גרוס
- ב"כ הכונס הרשמי: עו"ד אסף ברקוביץ'
עו"ד דניאל שוורץ
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין