במהלך מערכת הבחירות של 2013 התפרסמו בפייסבוק פוסטים אנונימיים שייחסו לראש העיר הטרדות מיניות של עובדות. טעות אחת גילתה שמאחורי הפרסומים עומד פעיל מסיעה מתחרה.
ב-2013 הגיש ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, תביעת דיבה נגד מי שהיה פעיל מרכזי במחנה פוליטי יריב.
ראש העיר סיפר שמספר חודשים קודם לכן, בשיאה של מערכת הבחירות לראשות העירייה, פורסמו נגדו פוסטים מכפישים בקבוצת פייסבוק בשם "הבמה הפתוחה לבחירות בעכו" ששימשה פלטפורמה לתושבים להבעת דעה על הנעשה בעיר.
ראש העיר ציין שמדובר היה בעשרה פוסטים שפורסמו על פני תקופה של ארבעה חודשים מחשבון אנונימי של אישה בשם "הדס בת אור". אותה "הדס" פרסמה שנודע לה שראש העיר "התעסק" עם שלוש נשים שעבדו תחתיו בעירייה ובמקרה אחר אף הטריד ילדה. מהפוסטים השתמע כאילו הוא ניצל מרותו כדי להטריד נשים בעירייה ולקיים עמן רומנים מחוץ לנישואין.
ראש העיר הוסיף שהפרופיל שממנו פורסמו הדברים הוא בדוי ומאחוריו עומד הנתבע, פעיל מרכזי מסיעה מתחרה. להוכחת דבריו ציין ראש העיר שבתחילת יולי 2013 פרסמה "הדס" פוסט עם התייחסות בוטה לתמונה של אחת מעובדות העירייה שמשתייכת לסיעתו. בתמונה מצולמת העובדת על רקע שלט בו נכתב "אין לי גרוש על המנוש". "הדס" הביעה באמצעות הפוסט את סלידתה מהמוסר הירוד של אנשיו.
מנהל הקבוצה דרש מ"הדס" להסיר את התמונה, שצולמה במסגרת מחאת האוהלים, מאחר שהוצאה מהקשרה. אלא שאז שלח הנתבע תגובה מחשבונו הפרטי בה כתב "אני לא מסירה ואני מגנה כל שימוש באיבר המין הנשי", טעות רגעית שחשפה את זהותו. בהמשך חדלה "הדס" לפרסם פוסטים והפרופיל נמחק.
הנתבע מצדו הכחיש שהוא העומד מאחורי הפרסומים וטען שהתובע הגיש את התביעה כדי לפגוע בשמו ובסיכויי הצלחתו בבחירות, מזימה שצלחה. לטענתו, כחלק מאותה מזימה זדונית חשבון הפייסבוק שלו נפרץ והתובע או מי מטעמו שלחו בשמו את התגובה "המסגירה". התובע הביא מומחה שהעיד שמדי יום נפרצים מאות אלפי חשבונות פייסבוק על ידי השגת פרטי הגישה במטרה לגנוב זהויות או ליצור פרופילים פיקטיביים לצרכי השמצה והונאה.
תיאוריה לא סבירה
השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה ציין בפתח דבריו שאין ספק שהפוסטים שבבסיס התביעה מהווים לשון הרע והשאלה המרכזית היא האם הנתבע הוא שעומד מאחוריהם.
השופט דחה את טענות הנתבע בהקשר זה והסביר שתיאוריית הקונספירציה שהציג ושלפיה התובע או מי מטעמו פרץ לחשבונו ופרסם את התגובה המפלילה היא אמנם אפשרית, אך בלתי סבירה.
לדבריו, מרגע פרסום הפוסט בעניין התמונה ועד לפרסום התגובה מחשבון הנתבע חלפו 33 דקות בלבד ולא סביר שבזמן קצר זה הצליחו גורמים זדוניים לפרוץ לחשבון הפייסבוק של הנתבע ולפרסם את התגובה בשמו.
באשר לגובה הפיצוי, השופט ציין שמדובר בפרסומים חמורים ומתלהמים שנעשו נגד איש ציבור במטרה לפגוע בשמו הטוב. בנסיבות אלה מצא השופט לנכון לפסוק לטובת התובע 180,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד טלי בן-סימון
- ב"כ הנתבע: עו"ד אליעזר פודורובסקי
* עורך דין איתי גורביץ' עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין