הדיירים טענו כי אחרי שהיזמית הוסיפה עוד דירות לבניין היא הותירה בידיה את שטחי הגג שהוצמדו להן שלא בהתאם להסכם מולה. אלא שלפי בית המשפט, הפרשנות שלהם שגויה ולא תואמת את חוק המקרקעין.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה בקשה של בעלי 8 דירות בבית משותף בירושלים להקצות להם חלק גדול יותר מגג הבניין, לאחר שעבר שיפוץ ונוספו בו 4 דירות חדשות. השופטת חגית מאק-קלמנוביץ דחתה את טענת המבקשים כי שטח הגג צריך להתחלק רק בין הדיירים המקוריים מבלי להתחשב בדירות שהתווספו.
ב-2003 חתמו בעלי הדירות בבניין שברחוב בר גיורא בירושלים על הסכם מול יזמית בנייה לצורך שיפוץ והרחבת הדירות. במסגרת זו הם אפשרו ליזמית לפעול להגדלת זכויות הבנייה ולבנות שתי קומות נוספות.
בהתאם לכך, ולאחר שהיזמית קיבלה את ההיתרים הדרושים היא בנתה עוד 8 דירות כך שבסך הכל קיימות בו כיום 20 דירות.
לימים היזמית מכרה את ארבעת הדירות שבנתה אך הותירה בידיה את הזכויות על שטחי הגג המוצמדים אליהן. באופן הזה היא קיבלה חלק ניכר מהגג בעוד שכל אחד מבעלי הדירות הישנים קיבל 1/20 מהגג בסך הכל.
בבקשה שהגישו בעלי הדירות לפני כשנתיים הם ביקשו להגדיל את השטחים המוצמדים לדירותיהם בטענה שלא היה מקום להצמיד את הגג גם לדירות החדשות.
מנגד, טענו היזמית והדיירים החדשים כי הרישום הנוכחי משקף את זכויות המבקשים בצורה נכונה וכל פרשנות אחרת להסכם מולה שגויה ואבסורדית.
חלוקה שוויונית בין כולם
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת מאק קלמנוביץ נדחתה גישתם של בעלי הדירות. השופטת הפנתה בין השאר למפרט טכני שקבע כי אם היזמית תבנה שתי קומות הגג החדש שייווצר יהפוך לשטח משותף שמתחלק בין כל הדיירים.
השופטת קבעה כי הפרשנות לתיבה "כל הדיירים" צריכה להישאב מהוראות חוק המקרקעין שקובעות חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף בין הדיירים (כשגדלי הדירות שווים). מכאן, שברגע שהתווספו לבניין עוד דירות חלוקת הרכוש המשותף צריכה להתבצע בצורה שוויונית בין כולם ולא רק בין הדיירים המקוריים.
לדבריה "הטענה לפיה חלקם של בעלי דירה ברכוש המשותף תלוי במועד בו נבנתה הדירה (כאשר הדבר לא נקבע בתקנון או בהחרגה כלשהי) אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון שבסעיף 55 לחוק המקרקעין, הקובע נקודת מוצא של שוויון לגבי כלל הדירות בבית המשותף".
השופטת הבהירה כי ידוע כי הוספת יחידות דיור או הרחבת בנייה אם במסגרת פינוי בינוי או תמ"א 38 ואם בכל מסגרת אחרת, גורר באופן טבעי צמצום של החלק היחסי של כל יחידה ברכוש המשותף. עם מצב דברים זה צריכים המבקשים להשלים.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת המבקשים כאילו היזמית כלל לא הייתה רשאית להשאיר בידיה את ההצמדה של הגג במסגרת ההסכמים מול הדיירים החדשים. השופטת הבהירה בהקשר זה כי תנאי ההסכמים בין היזמית לבין הדיירים החדשים כלל לא נוגעים למבקשים ולא פוגעים בהם, ולכן אין להם שום יכולת לטעון כנגדם.
משכך התביעה נדחתה והמבקשים חויבו בהוצאות משפט של 12,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד ירון רבינוביץ, עו"ד עודד ברדוגו
- ב"כ הנתבעים: אלי מרדכי, עו"ד מקרקעין
עו"ד גולן עשהאל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין