בערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט למשפחה נטען כי תושבות ישראלית היא תנאי לצו אבל שופטי המחוזי קבעו כי מאחר שהאמהות ישראליות ואין ספק שההכרה בהורות היא לטובת הילדים סוגיית התושבות לא רלוונטית
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה נגד צו הורות שהוציא בית המשפט למשפחה לבת הזוג שאינה אמם הביולוגית של תאומים שילדה זוגתה – שתיהן ישראליות המתגוררות בחו"ל. השופטות מיכל ברנט וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן לא קיבלו את הטענה כי אי אפשר בשום מקרה להוציא צו הורות כשבני הזוג אינם תושבי ישראל. נקבע כי כאשר מדובר בבנות זוג שלהן זיקה ממשית לישראל וברור שההורות תשרת את טובת הילדים – יש להכיר בה בכל זאת.
בנות הזוג מתגוררות ב-6 השנים האחרונות באוסטריה לצורכי עבודה. התאומים נולדו לפני כשנתיים וחצי וכ-8 חודשים לאחר מכן בית המשפט למשפחה בפתח-תקווה הוציא לבקשתן צו הורות פסיקתי המכיר בבת הזוג שאינה האם הביולוגית כאם הילדים.
בערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה על פסק הדין נטען כי לא היה מקום להוציא את הצו מאחר שבנות הזוג לא מתגוררות בישראל. לעמדת היועמ"ש תושבות ישראלית היא תנאי להוצאת צו הורות פסיקתי כפי שאף נקבע בהמלצות שאימץ לאחרונה שר הרווחה.
האמהות טענו מנגד כי הדרישה לתושבות פוגעת בזכות היסוד שלהן ושל הילדים להורות ומפלה זוגות חד-הוריים שכן הורים "טבעיים" יכולים להירשם כהורים גם אם הם אינם תושבי ישראל.
עוד הן טענו כי ההמלצות של הצוות המקצועי לא מחייבות ומכל מקום גם הן מאפשרות להעניק את הצו כשבני הזוג אזרחי ישראל ויש להם זיקה ברורה למדינה. האמהות הדגישו כי השהייה שלהן באוסטריה זמנית בלבד וכי כי טובת הילדים מחייבת את מתן הצו.
לא הוגן
השופטות מיכל ברנט וורדה פלאוט והשופט צבי ויצמן הבהירו כי מרגע שהפסיקה הכירה בהורות מוסכמת כהורות טבעית לא יהיה זה הוגן לדרוש מבני זוג חד-מיניים להיות תושבי ישראל לצורך כינון ההורות כשאין דרישה דומה מהורים ביולוגיים שמתגוררים בחו"ל.
באשר להמלצות הצוות המקצועי השופטים ציינו כי אף שאינן מחייבות הן עדיין מייצגות את עמדת הגורמים המקצועיים, ולכן מצריכות התייחסות.
בעניין זה נקבע כי ההמלצה להציב את התושבות כתנאי לצו הורות עשויה להיות הגיונית כשמתעוררים חששות שמקורם בכך שבני הזוג מתגוררים מחוץ לישראל. למשל, שלא ניתן יהיה לקבל חוות דעת בנוגע לטובת הילדים או שהבקשה נועדה להשיג מעמד להורה או ילד זר.
אלא שבמקרה הזה החששות לא רלוונטיים, שכן בנות הזוג הגיעו לארץ, היו זמינות לבדיקות ולא הייתה בעיה להוציא תסקיר. בהקשר הזה הודגש כי היועמ"ש הוא שוויתר על תסקיר בעניינן – מה שמעיד כי לא פקפק בזוגיות, בכנות ההורות המשותפת ובכך שהיא משרתת את טובת הילדים. עוד ברור כי הבקשה לא הוגשה לצרכי מעמד שכן בנות הזוג וילדיהן ישראלים.
בסיכומו של עניין השופטים קבעו כי גם בהמלצות נקבע שיש לרשויות הרווחה שיקול דעת להעניק את הצו גם ללא תושבות כשבני הזוג ישראלים ויש להם זיקה לישראל. מכאן, שהתושבות לא צריכה להיות תנאי קשיח אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
בסיכומו של עניין נקבע כי במקרה הנוכחי אפשר היה להוציא את הצו גם בהיעדר תושבות, כך שהערעור נדחה והמדינה חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
עו"ד אלכס פטקין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין