- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פיצוי של יותר מחצי מיליון שקל למשפחת עובד זר שנדרס למוות
אזרח תאילנדי ששהה בישראל ללא אשרת עבודה, נדרס על ידי שני רכבים שונים בזמן שרכב על אופניו. משפחתו תבעה פיצויים מחברות הביטוח וזכתה באחרונה.
בשנת 2005 הגיע לארץ אזרח תאילנדי עם אשרת עבודה ל-3 שנים והשתלב בענף החקלאות. הוא נשאר בישראל גם אחרי שהאשרה שלו פקעה והמשיך לעבוד, עד שבשנת 2011 נדרס למוות בעת שרכב על אופניו.
בשנת 2013, הוגשה תביעה בשם עזבונו לבית משפט השלום בירושלים נגד שני הנהגים שפגעו בו וחברות הביטוח שלהן, "הראל" ו"שלמה".
יורשיו של המנוח, בן 33 במותו, הגישו חוות של מומחית בנושא הגירה, לפיה מהגרי עבודה רבים בענף החקלאות נשארים לעבוד בישראל גם ללא אישור עבודה. היורשים ביקשו להישען על חוות הדעת, על מנת להוכיח זכאות לפיצוי עבור הפסדי שכר עתידיים.
לטענתם, המנוח השתכר כ-6,000 שקל בחודש, ויש לפסוק לעיזבונו פיצוי על נזק לא ממוני (כאב וסבל) ועבור הפסדי שכר עד גיל 65, הגיל בו להערכתם היה המנוח יוצא לגמלאות. בנוסף, יורשי המנוח ביקשו לפצות אותם על אובדן שירותי בעל ואב.
שתי חברות הביטוח לא התנערו מאחריותן לפיצוי העיזבון, והגיעו להסכמה פנימית בדבר חלוקת החבות בינן לבין עצמן. ואולם, הן טענו שלא הוכח שהמנוח עבד והשתכר לפני התאונה, בפרט בתקופה בה שהה בישראל שלא כדין ולכן לטענתן הוא לא זכאי להפסדי שכר עתידיים.
עם זאת, חברות הביטוח לא הוכיחו את טענתן בחוות דעת מומחה ולמעשה לא סתרו את ממצאי המומחית של התובעים.
עבד גם ללא אישור
"מסקנתי... היא שהוכח כי המנוח, שהגיע לישראל כדי לעבוד ולהשתכר לפרנסתו ופרנסת משפחתו, עשה כך עד יום מותו", כתבה השופטת יעל אילני בפסק הדין שניתן לפני שבועיים. השופטת ציינה כי היא מאמינה לעדותו של אשת המנוח, שסיפרה בעקביות כיצד בעלה הגיע לישראל כדי לעבוד ושלח לה מדי חודש כספים לתאילנד. עם זאת, השופטת קיבלה את טענת הנתבעות, לפיה יורשי המנוח לא הציגו כל הוכחה לכך ששכרו עמד על 6,000 שקל לחודש לפני מותו, ואף קבעה כי יש להעמיד את גיל הפרישה שלו על 60 – הוא גיל הפרישה בתאילנד. השופטת הוסיפה כי יש גם להתחשב בכך שעבודתו של המנוח הייתה כרוכה במאמץ פיסי, והיה לו קשה לבצע אותה בגיל מבוגר.
לפיכך, השופטת הסתמכה על הסכם ההעסקה המקורי של המנוח משנת 2005, והחליטה להעמיד את השכר הקובע לצורך חישוב הפסדי שכר על 4,100 שקל בלבד.
מלבד הפסדי שכר נפסקו למשפחה גם פיצויים על נזק לא ממוני ואובדן שירותי בעל ואב. בסך הכל חויבו חברות הביטוח בתשלום של 557,910 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד טל פרדמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד סיגל שירזי, עו"ד מארק שירין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
