בית הדין לעבודה ביטל באחרונה החלטה של הממונה על עבודת נשים שאפשרה פיטורי עובדת שעוברת טיפולי הפריה לקראת ילד שני. השופטת דפנה חסון זכריה קבעה שהממונה טעתה בפרשנות חוק עבודת נשים.
העובדת החלה לעבוד בחברת "טלפארמה" בשנת 2003 כמנהלת משאבי אנוש. בין השנים 2013-2014 היא נעדרה מעבודתה לצורך טיפולי פוריות וב-2015 ילדה את בנה הראשון. בחודש מרץ השנה (2017) היא החלה בטיפולי פוריות לקראת לידה שניה.
לפני כחודש הגישה המעסיקה לממונה על עבודת נשים שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בקשה לפטר את העובדת. הממונה השיבה שאין צורך במתן היתר וניתן לפטר את העובדת בלעדיו שכן חלפו מעל שנתיים מהיום הראשון שבו היא נעדרה לצורך טיפולי הפוריות.
הממונה כתבה בהחלטתה שהחוק מקנה לעובדת הגנה מקסימלית של שנתיים מפני פיטורים, כלומר, אם חלפו שנתיים מתחילת הטיפולים אין עוד איסור על פיטורים ואין צורך בהיתר. מאחר שהעובדת החלה את הטיפולים ב-2013 התקופה המוגנת מפני פיטורים חלפה, כתבה הממונה.
בנסיבות אלה פיטרה המעסיקה את העובדת. העובדת מצדה מיאנה להשלים עם התוצאה ופנתה לבית הדין לעבודה בתל אביב בבקשה לבטל את החלטת הממונה ולהורות על השבתה לעבודה.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי הורביץ, נטען שפרשנות הממונה אינה מתיישבת עם לשון החוק ומטרתו ובייחוד עם תיקון לחוק מ-2014 שמקנה הגנה מפני פיטורים לעובדים או עובדות שעוברים טיפולי פוריות לקראת שתי לידות אצל אותו מעסיק, ואף לקראת ארבע לידות אם מדובר בילדים מבני זוג שונים. עו"ד הורביץ הדגיש שפרשנות הממונה אינה הגיונית שכן מובן שלא ניתן להביא לעולם ארבעה ילדים בתוך שנתיים.
משרד העבודה, שיוצג על ידי עו"ד אביעד בן יעקב, טען מנגד שבחוק נקבע במפורש שהאיסור על מעסיק לפטר עובד או עובדת שנמצאים בטיפולי פוריות חל רק אם טרם חלפו שנתיים מהיום הראשון שבו נעדרו העובד או העובדת לצורך הטיפולים. לשיטתו, מדובר באיזון ראוי בין ההגנה שניתנת לעובדים לבין זכות המעסיק לנהל את עסק שלו.
המעסיקה, שיוצגה על ידי עוה"ד אילן וינדר ומיכל זוהר, הצטרפה לטענות המדינה והוסיפה שטיפולי פוריות יכולים להימשך שנים ומגבלת השנתיים שבחוק נועדה למנוע "חתונה קתולית" בין המעסיק לבין העובדת.
"לקראת שתי לידות"
אך השופטת דפנה חסון-זכריה מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את עמדת העובדת וביטלה את החלטת הממונה.
השופטת קבעה שהחלטת הממונה שלפיה ההגנה הקבועה בחוק חלה לתקופה כוללת של שנתיים, ללא תלות במספר הלידות, אינה מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו.
השופטת הסבירה שבמסגרת התיקון לחוק המחוקק ביקש להעניק לעובדים שעוברים טיפולי פוריות הגנה "לקראת שתי לידות", כלומר עד שני ילדים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואף לקראת ארבע לידות אם מדובר בילדים מבני זוג שונים. "מובן כי בפרק זמן של שנתיים ימים לא ניתן לעבור טיפולי פוריות לקראת ארבע לידות, וספק רב אם ניתן לעבור טיפולי פוריות לקראת שתי לידות בפרק זמן כה קצר", כתבה.
לפיכך קבעה השופטת שהפרשנות הנכונה של החוק היא שמגבלת השנתיים חלה ביחס לטיפולי פוריות לקראת כל לידה בנפרד.
בסיכומו של דבר התיק הוחזר לממונה כדי שתקיים בחינה עניינית של בקשת המעסיקה לפטר את העובדת. השופטת קבעה שעד להחלטת הממונה פיטורי העובדת מבוטלים.
המדינה חויבה בהוצאות של 5,000 שקל.
לקריאת ההחלטה המלאה לחצ/י כאן
- ב"כ המבקשת: עו"ד אבי הורביץ
- ב"כ המדינה: עו"ד אביעד בן יעקב
- ב"כ המעסיקה: עוה"ד אילן וינדר ומיכל זוהר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין