לפסק הדין בעניין שרייר ואח' נ' גוליבר תיירות בע"מ ואח'
הורים שהזמינו נופש להם ולילדיהם הקטנים, טענו כי למרות שהובטחו להם שני חדרים בעלי דלת מקשרת, בפועל קיבלו שני חדרים נפרדים. סוכנות הנסיעות טענה כי הבקשה לדלת מקשרת היתה בגדר 'בקשה' בלבד. מה פסק בית המשפט ?
התובעים, הורים לשני ילדים, שהיו בזמנו בני שנתיים וחצי ו- 12, הזמינו מגוליבר נופש בחו"ל לשישה לילות. לטענתם, מאחר ואחד הילדים היה מעל גיל 12 לא ניתן היה להזמין יחידה שתתאים לכל המשפחה, ולכן הסכימו להצעת הסוכנת להזמין שני חדרים בעלי דלת מקשרת, אך כשהגיעו למלון, התברר כי הוזמנו עבורם שני חדרים נפרדים ורחוקים זה מזה, כאשר נאמר להם במלון כי כלל לא הוזמנו עבורם חדרים בעלי דלת מקשרת והיות והמלון היה בתפוסה מלאה, לא ניתן היה להעבירם לחדרים מסוג זה, והוצע להם לעבור לחדר אחד גדול יותר. לטענתם, הסכימו להצעה זו מאחר שלא עלה על דעתם להתפצל, אך אותו חדר היה צפוף, בפניה מרוחקת של בית המלון וללא נוף לים.
בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, טענו ההורים כי לא היו מסכימים לצאת לחופשה לו ידעו כי לא יקבלו חדרים מקושרים, ודרשו פיצוי של 16,000 שקלים, הכולל את עלות החופשה ופיצוי של 8,000 שקלים בגין עגמת נפש.
גוליבר טענה כי הזמינה את חבילת הנופש אצל השטיח המעופף - סיטונאי שירותי התיירות, וכי אמנם התובעים ביקשו להזמין חדרים עם דלת מקשרת, אך הדבר לא היה תנאי להזמנה, ומדובר בבקשה בלבד אותה לא התחייבה הסוכנות למלא בהכרח. לטענת גוליבר, היא יצאה כדי חובתה כלפי התובעים בכך שהעבירה את בקשתם לשטיח המעופף, ואף הגישה תביעה (הודעת צד ג') נגד השטיח המעופף.
מטעם השטיח המעופף נטען כי מעולם לא התקבלה מגוליבר בקשה להזמנת חדרים סמוכים ו/או בעלי דלת מקשרת ולכן, השטיח המעופף אינה אחראית לנזקי התובעים.
הטענה כי מדובר בבקשה בלבד - אמירה סתמית
השופט בדימוס גדעון ברק קיבל את התביעה באופן חלקי. נקבע ,כי אמנם אף אחד מהצדדים לא הציג בפני בית המשפט את ההזמנה הכתובה, ולכן לא ניתן לקבוע האם הוזמנה הדלת המקושרת, אך עם זאת, האמין השופט לתובע כי הזמין חדרים מקושרים - דבר שלא הוכחש ע"י גוליבר, והוא מתקבל על הדעת לאור גיל הילדים.
נקבע, כי אין לקבל את טענת גוליבר כי בקשת התובעים נותרה בגדר 'בקשה' בלבד, וכי קבלת הבקשה על ידי נציג הסוכנות והודעתו כי יעבירה לספק, יצרה אצל התובעים מצג כאילו בקשתם מקובלת, ואם לא כך הדבר, היה על גוליבר להודיע על כך לתובעים באופן מפורש.
"... כאשר נתנו לתובעים להאמין, שיקבלו שני חדרים עם דלת מקשרת - לא יכולה לצאת הנתבעת ידי חובה על ידי אמירה סתמית, שהכל נשאר בגדר בקשה." כתב השופט.
עוד נקבע, כי גוליבר לא הוכיחה כי העבירה לשטיח המעופף הזמנה מסודרת לספק לתובעים שני חדרים עם דלת מקשרת, וכי גם אם בקשה כאמור הועברה, היה על גוליבר לוודא כי הבקשה התקבלה ואת תוצאות הטיפול בה, ולפיכך, אין להטיל אחריות על השטיח המעופף, ויש לדחות את התביעה נגדה.
לפיכך, נקבע כי גוליבר אחראית לפצות את התובעים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם, אך לעניין סכום הפיצוי, נקבע כי הסכום הנתבע הינו מופרז שכן לא ניתן לומר כי התובעים לא נהנו מחלקה הארי של החופשה, ולפיכך נקבע כי גוליבר תפצה את התובעים ב 2,500 שקלים. בנסיבות המקרה, לא חויבה גוליבר בהוצאות משפט נוספות, וכן לא חויבה לשלם הוצאות משפט לשטיח המעופף.
לפסק הדין בעניין שרייר ואח' נ' גוליבר תיירות בע"מ ואח'
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.