הושפלה מול העובדים, לקתה בפיברומיאלגיה – הקשר הסיבתי ייבדק

מנהלת שירות לקוחות בביטוח לאומי טענה כי מנהלת הסניף עקפה את סמכותה והתעלמה ממנה לעיני עובדים ומבוטחים. בית הדין קבע כי יש לבחון את הקשר בין האירוע לבין מצבה הנפשי והגופני

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי מנהלת מחלקת שירות לקוחות במוסד לביטוח לאומי הוכיחה קיומו של "אירוע מיוחד בעבודה", שעשוי להצדיק הכרה בליקוי נפשי ובתסמונת פיברומיאלגיה ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה. השופטת דפנה חסון זכריה קיבלה את גרסת העובדת שלפיה הושפלה לעיני עובדים ומבוטחים כאשר מנהלת הסניף התעלמה ממנה במהלך אירוע שהיה מצוי בתחום אחריותה, וקבעה כי יש למנות מומחים רפואיים לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבה הרפואי.

התובעת עבדה בביטוח הלאומי במשך שנים רבות, ובשנת 2014 מונתה למנהלת מחלקת שירות לקוחות לאחר שזכתה במכרז. היא זכתה להערכה מקצועית רבה והמחלקה שלה נבחרה ל"יחידה מצטיינת" תחת ניהולה.

אלא שלדבריה, עם כניסתה של מנהלת סניף חדשה לתפקיד בשנת 2019, החל שינוי דרמטי ביחס כלפיה. לטענתה, המנהלת מתחה עליה ביקורת פומבית, שינתה נהלי עבודה, ביטלה הרשאות, קיימה בלעדיה ישיבות בתחום אחריותה, ואף הציגה את מחלקתה ככזו שאינה מתפקדת.

לטענת התובעת, המשבר הגיע לשיאו ביום אחד ביוני 2020. באותו יום, במהלך קבלת קהל, אחת העובדות הודיעה שאינה מסוגלת לתת שירות מחוץ לתחום התמחותה. במקום שהעניין יטופל באמצעות מנהלת המחלקה, פנתה העובדת לממונה אחרת, ובהמשך הצטרפו מנהלת הסניף ומנהלת משאבי האנוש, שניהלו את האירוע תוך התעלמות מוחלטת מהתובעת, לעיני עובדים ומבוטחים.

בתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה באפריל 2023, טענה התובעת כי חשה מושפלת וכי אירוע זה היה "הקש ששבר את גב הגמל". לדבריה, לאחר מכן החלה לסבול מנדודי שינה, התפרצויות בכי, סחרחורות וכאבים בגוף. לטענתה, היא לקתה בליקוי נפשי ובפיברומיאלגיה. בסופו של דבר גם ויתרה על תפקידה הניהולי.

המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה. הוא טען כי לא התרחש "אירוע מיוחד", אלא לכל היותר מתח מתמשך בעבודה, שאינו מקים זכאות להכרה כפגיעה בעבודה. עוד נטען כי מדובר היה בשיחה שגרתית בין מנהלת הסניף לעובדות, וכי התובעת כלל לא הייתה שותפה לשיחה עצמה. בנוסף הודגש שהתובעת המשיכה לעבוד באותו יום ופנתה לטיפול רפואי רק כחודשיים לאחר מכן.

אירוע שיא שניתן לבודד

השופטת חסון זכריה דחתה את עמדת הביטוח הלאומי. היא קבעה כי עדות התובעת הייתה "אמינה, אחידה וקוהרנטית", ונתמכה בעדויות וראיות נוספות. לדבריה, האירוע לא הסתכם ב"שיחת מסדרון שגרתית", אלא כלל התעלמות ממנהלת המחלקה בעת שמנהלים אחרים טיפלו בנושא שהיה מצוי בסמכותה, באופן שפגע במעמדה המקצועי.

עוד נקבע כי גם אם קדמה לאירוע תקופה של מתחים, האירוע המסוים באותו היום היווה "אירוע שיא", שהותיר חותם משמעותי על התובעת. בית הדין הדגיש כי הפסיקה מאפשרת להכיר באירוע מיוחד גם על רקע מתח מתמשך, כאשר ניתן לבודד אירוע חריג מבחינת השפעתו על העובד.

לפיכך נקבע כי התובעת הוכיחה קיומו של אירוע מיוחד בעבודה, ובית הדין הורה על מינוי מומחים רפואיים בתחום הנפשי ובתחום הראומטולוגי, שיחוו דעתם אם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי הנפשי ותסמונת הפיברומיאלגיה.

• ב"כ התובעת: עו"ד רומי הוניג
• ב"כ המוסד לביטוח לאומי: עו"ד אורטל ארי 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.