קשיש ערירי ציווה את כל רכושו לעוזרת הבית שליוותה אותו במשך כ-17 שנה. אחייניו טענו שהעוזרת השתלטה בעורמה על נכסיו. ביהמ"ש הבהיר לאחיינים, שלא טיפלו במנוח בדמי ימיו, שהמטפלת "הרוויחה" את הצוואה ביושר.
ב-1993 החלה לעבוד בביתם של בני זוג חשוכי ילדים עוזרת משק בית. היא המשיכה לעבוד בביתם גם לאחר שהאישה נפטרה וטיפלה באלמן הערירי כשמצבו הבריאותי הידרדר. באוגוסט 2010 נפטר האלמן בהיותו כבן 90 ובחשבונו 800 אלף שקל.
מתלבטים כיצד לנסח צוואה?
פנו לעורך דין ירושות וצוואות
3 שנים לפני מותו ערך הקשיש צוואה בפני שני עורכי דין, ובה הוריש את כל רכושו ונכסיו לעוזרת. בינואר 2011 אחייניו וקרובי משפחה של אשתו המנוחה הגישו לביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון התנגדות לצוואה.
לטענתם, במועד עריכת הצוואה לא היה המנוח שקול בדעתו שכן היה חולה פרקינסון ואלצהיימר. הם טענו כי העוזרת ניצלה את תלותו של המנוח בה כדי להשתלט על נכסיו, ולשם כך אף הרחיקה אותו מבני המשפחה.
עוד לטענתם, העוזרת לא חיכתה שגופת המנוח תתקרר ויום לאחר מותו כבר ביקשה למשוך את הכספים בחשבונו. הם טענו שהיו בקשר טוב עם המנוח, נפגשו עמו באירועים ובארוחות חג ונהגו לבקר אותו מדי פעם.
עוזרת הבית הכחישה את טענות האחיינים וטענה כי בינה לבין המנוח נרקם קשר חם, אוהב ומשפחתי. לדבריה, עוד כשאשתו הייתה בין החיים המשפחות שלהם התקרבו ונהגו לבלות יחד בחגים ובחופשות.
לטענתה, בעת עריכת הצוואה המנוח היה עצמאי לחלוטין: ניהל את ענייניו וכספיו, ערך קניות ואפילו נהג. לדבריה, הצוואה נערכה על ידי עורך דינו של המנוח, לפי רצונו.
טיפלה באדם גלמוד
מומחה שמונה מטעם בית המשפט הגיע למסקנה שיש סיכוי של כ-50% שהמנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה. למרות זאת, בצעד די חריג, החליטה השופטת ד"ר ורדה בן שחר, שלא לקבל את חוות דעתו.
השופטת קבעה, כי החומר עליו הסתמך המומחה לא כלל מידע על מצבו הקוגנטיבי של המנוח בעת עריכת הצוואה, וכי הדמנציה אובחנה אצלו שלוש שנים לאחר מכן.
עוד נסמכה השופטת על עדויות שכנים ומכרים, שאישרו שהמנוח היה צלול ואסיר תודה לעוזרת, שטיפלה בו במסירות. לפיכך, החליטה השופטת כי לא הוכח שלא היה כשיר לערוך את הצוואה.
בפסק הדין נכתב: "עצם העבודה שאדם מטפל באדם גלמוד, בתקווה שזה יגמול לו בעריכת צוואה לטובתו, אין בה כשלעצמה כדי לפסול את הצוואה, אפילו מבקש הוא ממנו לעשות צוואה. החוק אינו פוסל צוואה שנעשתה לאחר השפעה או שכנוע של המצווה. שכנוע כזה או השפעה, כשהם נעשים בנימוס וללא לחץ ואיומים מפורשים או מכללא, אין בהם פסול".
לפי השופטת, המנוח לא היה קרוב במיוחד לאחייניו. הם לא טיפלו בו ולא דאגו לו ובעיקר הסתמכו על העוזרת שתעשה זאת. ואכן, העוזרת, שעשתה לצדו לילות כימים, הייתה האדם הקרוב ביותר למנוח בשנים האחרונות לחייו.
השופטת התרשמה שהמנוח ידע היטב מה כוללת צוואתו ונראה שכל כוונתו הייתה להכיר טובה למי שהייתה מסורה לו ולאשתו משך שנים רבות.
עצם הרצון להכיר טובה הוא אנושי ולא מלמד על השפעה בלתי הוגנת, סיכמה השופטת, שדחתה את ההתנגדות והורתה על קיום הצוואה. האחיינים חויבו בהוצאות משפט של 35 אלף שקלים.
ב"כ המתנגדים: עו"ד בועז קראוס
ב"כה המשיבה: עו"ד גרגורי קורזינר, דיאנה קורזינר ולין קורזינר ממשרד קורזינר את קורזינר
* עו"ד רויטל טלי מגל עוסקת בדיני משפחה ובדיני ירושות וצוואות
** הכותבת לא ייצגה בתיק. שמות באי הכוח לא אוזכרו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין