ביהמ״ש התערב בתכנית פינוי בינוי בחיפה: ״מחסור חמור במקומות חניה״

הוועדה המחוזית אישרה תכנית המגדילה בניין בן 32 דירות קטנות לשני בניינים בני 155 יחידות דיור הכוללים שטחי מסחר, תוך הפחתה משמעותית בתקן החניה. בית המשפט החזיר לה את התכנית כדי שתתאים אותה לתקן

השופטת תמר שרון נתנאל קיבלה לאחרונה חלקית עתירה שהגישו דיירים שגרים בסמיכות לבניין בחיפה שעתיד לעבור תכנית ״פינוי בינוי״. על פי התכנית שאישרה הוועדה המחוזית, במקום הבניין הישן בן ה-3 קומות עתידים להיבנות שני בנייני מגורים חדשים הכוללים שטחי מסחר. השופטת לא התערבה במקדם הצפיפות הגבוה יחסית אך קבעה כי הקצאת חניה אחת לכל יחידת דיור חדשה במקום 1.5 כפי שדורש התקן אינה סבירה. 

מדובר בתכנית "פינוי בינוי" הכוללת הקמת שני בנייני מגורים חדשים בני 155 דירות (יחדיו) במקום "בניין רכבת" ישן, בן 3 קומות, אשר כולל 32 דירות קטנות. העותרים הם בעלים של דירות בבניין סמוך. 

את התכנית יזמה חברת ״אלי ניסן בע״מ״. במאי 2019 החליטה הוועדה המקומית חיפה להמליץ בפני הוועדה המחוזית להפקיד את התכנית שהגיש היזם כשהיא ״מוקטנת״ במקצת, תוך שהציעה כי יוקצו 1.5 חניות לכל דירה. 

לתכנית הוגשו 13 התנגדויות שנדונו בנובמבר 2020. באותו יום הוועדה אישרה בנייה של שני בניינים בני 19 קומות, כולל קומת מסחר, ובהם 155 יחידות דיור. תקן החניה הועמד על יחס של 1:1, כלומר, חניה אחת לכל דירה. 

העותרים הפנו את טענותיהם בעיקר נגד שיקולים תכנוניים. הם ציינו כי מספר הקומות ויחידות הדיור והצפיפות מהווים סטייה מהמקובל. עוד הם הלינו על כך שמספר מקומות החניה קטן משמעותית מהדרוש בתקן. 

הוועדה טענה כי לצפיפות יש יתרון בכך שהיא "מאפשרת לאוכלוסייה ליהנות משירותים שונים שקיומם מותנה בספי כניסה גבוהים...".

באשר לחניה ציינה הוועדה כי "לאזור נערכת תכנית אסטרטגית שבוחנת בין השאר את שיפור מערך התחבורה הציבורית". 

היא הוסיפה כי "בכל מקרה, התכנית מציעה מקום חניה לכל יחידת דיור במקום 32 דירות קיימות ללא חניה, כך שלכל הדירות תהיה חניה בהתאם לתקן החניה התקף".

צפיפות חריגה

השופטת תמר שרון נתנאל מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דחתה את רוב טענות העותרים אך קיבלה את טענותיהם בעניין החניה.

לדבריה, אין רלוונטיות לעובדה של-32 הדירות שהיו בבניין הישן לא היו כלל מקומות חנייה שכן הבניין נבנה בשנות ה-60 ולא נבנו עבורו מקומות חנייה. ואולם מאז האזור התפתח, כמות כלי הרכב גדלה משמעותית ונוצרה מצוקת חנייה, עליה איש אינו חולק.

היא הוסיפה כי גם ללא חוות דעת תחבורתית וללא מומחיות מיוחדת, ניתן לדעת בבירור, כי הגדלת מספר יחידות הדיור מ- 32 יח"ד קטנות ל- 155 יח"ד, שרובן אינן קטנות (כולל שטחי מסחר) תיצור, מטבע הדברים, מחסור חמור ביותר במקומות חנייה. 

השופטת סיכמה כי בנסיבות הקיימות ובהן הצפיפות החריגה לעיר חיפה לוקה הפחתת תקן החנייה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות. זאת, במיוחד כשטרם הושלמה בחינת מערך התחבורה הציבורית באזור. 

היא החזירה את הדיון לוועדה המחוזית על מנת שתתקן את התכנית באופן שמקדם החנייה יועמד על 1.5 חניות לכל יחידת דיור. 

מאחר שרוב העתירה נדחתה העותרים חויבו בהוצאות בסך כולל של 30,000 שקל. 

• ב״כ העותרים: עו"ד חנן כהן
• ב״כ משרד האוצר - ועדת המשנה להתנגדויות: עו"ד אלעד חן פרקליטות מחוז חיפה
• ב״כ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - חיפה: עו"ד גילה אלגרבלי
• ב״כ היזמית: עו"ד מיכאל גדרון ו/או עוה"ד אלי חן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין