החזיק משק בלי שהתקבל כחבר אגודה – אחייניתו זכאית לרשת?

תושב מירון חי ביישוב במשך שנים ארוכות בהן עסק בפעילות חקלאית. הוא הוריש את עיזבונו לאחותו. אחת מבנותיה זכתה בתביעה נגד אחותה ובעלה, שרכשו את בית הדוד, ונקבע שהיא זכאית לרשת שליש מזכויותיו במשק

השופט יונתן אברהם קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד אחותה ובעלה, במסגרתה ביקשה להצהיר שהיא זכאית לרשת שליש מהזכויות במשק במירון שהיה שייך בעבר לדוד שלהן ועבר בירושה לאמן. האחות ובעלה טענו כי המשק והבית בו גר הדוד אינם חלק מעיזבונו, וכי הם רכשו את הבית כדין מהאגודה השיתופית. השופט פסק שהדוד היה במעמד של מתיישב המחזיק ב-"משק עזר", ושזכויותיו במשק ובבית יעברו ליורשיו. 

דודן של התובעת ואחיותיה גר בנכס במירון במשך שנים וגידל במקום תרנגולות ואגסים. ב-1994, כשנתיים לפני מותו, הוא ערך צוואה בה ציווה את הנכס לאחותו, אם התובעת והנתבעת.

האם ערכה צוואה בה ציוותה את כל עיזבונה בחלקים שווים לבנותיה. היא נפטרה ב-2006.

בסמוך לאחר מות האם, ועל רקע גירעון של האגודה השיתופית, רכש בעלה של אחת האחיות את הזכויות בבית שהיה שייך לדוד. עורך הדין של האחות ובעלה הודיע לנאמנים שמונו לאגודה השיתופית כי הוא מייצג את יורשי המנוחה בכל הקשור לרכישת הזכויות בנכס.

ב-2016 הגישה אחת האחיות תביעה נגד אחותה ובעלה. היא טענה שהבית והמשק הם חלק מירושת אמה המנוחה. לטענתה, הדוד המנוח התקבל לאגודה כמועמד להתיישבות חקלאית כבר ב-1962 ובמסגרת זו קיבל זכויות של בר רשות שכללו בית ומשק חקלאי.

לטענתה, לאורך השנים התנהלו המנוח והמושב כאילו המנוח הוא חבר מהמניין באגודה. מאחר שלדבריה הוא היה חבר אגודה, הרי שהיא זכאית כיורשת המנוחה לרשת את זכויות המנוח בנכס. מטעמי זהירות טענה התובעת כי היא זכאית לרשת את זכויות המנוח בנכס אף מכוח מעמדו כמתיישב.

התובעת הדגישה כי הנתבע, בעלה של אחותה, פנה לנאמנים בשם משפחת המנוח ללא הסכמתה, בעוד שאחותה התחזתה ליורשת היחידה של האם.  

הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה. לגופו של עניין הם טענו כי הנכס מעולם לא היה נחלה חקלאית אלא "בית מקצועי" השייך לאגודה. לדבריהם, ההרשאה שהעניקה האגודה למנוח בבית המקצועי פקעה עם מותו ולכן הנכס הוא לא חלק מעיזבונו ולא מעיזבון אחותו המנוחה. לשיטתם, עם מותו של המנוח חזר הנכס לידי האגודה והיא מכרה אותו כדין ובתמורה מלאה לנתבע.

זכות קניין רחבה

השופט יונתן אברהם מבית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי הפירוט של הקרקע והציוד שנמסרו לדוד המנוח בהסכם מול הסוכנות עונים להגדרה של "משק עזר". זאת בין היתר לאור העובדה שהמנוח עסק בחקלאות בתקופת התיישבותו במירון. עוד קבע השופט שמחומר הראיות עולה שהדוד המנוח לא התקבל כחבר אגודה.

בנסיבות אלה קבע השופט שמעמדו של המנוח היה של "מתיישב" ביישוב שאינו חבר אגודה, שקיבל רישיון להחזיק במגרש כולל זכויות לעיבוד חקלאי בחלקה כמשק עזר.

השופט הוסיף שלפי ההסכם שחל על המושב, במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב יועברו זכויותיו במשק העזר ליורשיו.

השופט הבהיר כי הזכות בה מדובר היא זכות קניין שהיא רחבה יותר מאשר הזכות לגור בבית ולהחזיק בו, כך שתקופת ההתיישנות עומדת על 25 שנה וטרם חלפה.

לפיכך קיבל השופט את התביעה וקבע שהתובעת זכאית לקבל שליש מהזכויות שהיו לדוד המנוח במגרש. עוד נקבע כי ההסכם בין בעלה של האחות לאגודה השיתופית ביחס למגרש בטל.

הנתבעים חויבו לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד תמיר בר זאב
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יואל הלל 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין