בתחילת שנת 2013 ייצגתי קטין, שכתב האישום נגדו מנה תשעה אישומים על עבירות של שימוש, אחזקת ואספקת סם. הקטין, ממשפחה נורמטיבית וחיובית, הסס בתחילה לשתף פעולה, אולם הוריו התומכים הצליחו להעביר לו את החשש הגדול שלהם: שהסתבכותו בפלילים תפגע בעתידו - צבא, לימודים ועתיד מקצועי. המבוכה והבלבול התחלפו עד מהרה בשיתוף פעולה בכל היבט אפשרי.
בסופו של דבר, על אף הראיות בתיק, נמנע בית המשפט לנוער מהרשעת הקטין וגם צה"ל נעתר למאמצי התשובה שלו והוא גויס ליחידה קרבית. הסיפור הזה, יותר משהוא מייצג את כישוריי כעורך דין, מייצג את המורכבות שבייצוג קטינים, ובעיקר כאלה שמעדו "רק" פעם אחת.
ייצוג קטין - חשוד כנאשם - מציב אתגרים מקצועיים, אישים ואתיים. כ-15 אלף הליכים מתנהלים מדי שנה נגד קטינים, רובם על עבירות אלימות, אלכוהול, סמים ומין. הטיפול בקטינים עבריינים מעוגן ב"חוק הנוער: דרכי טיפול והשגחה" וב"חוק הנוער: שפיטה, ענישה ודרכי טיפול", כשקיימת העדפה ברורה לשיקום הקטינים על פני ענישתם.
לא רק סניגור
לאחר פגישת ההיכרות הראשונה עם הקטין והוריו, מומלץ לבדוק עמם את האפשרות של פגישה אישית בין הסניגור לקטין בלבד. כך ניתן להתגבר על מבוכה או שתיקה של הקטין בנוכחות הוריו ולאפשר לו מרחב שיחה בטוח. פגישה כזאת גם חשובה לאין ערוך לצורך גיבוש אסטרטגיית הגנה ראויה.
הסניגור לוקח חלק פעיל בהפניית וליווי הקטין למרכזי הסיוע והשיקום עוד טרם פתיחת ההליך המשפטי (וגם במהלכו) ועליו לוודא שהוא אכן משתף פעולה. מדיניות בדלנית ומרדנית מצד הקטין עלולה להרע את מהלך ההליך הפלילי ותוצאותיו כמו גם את ייצוגו המיטבי מול גורמים טיפוליים שונים ושירות המבחן.
יש קטינים שאינם מבינים את חומרת הבעיה: "מה כבר עשיתי?" "מה רוצים ממני?"; יש מי שמסרבים לשתף פעולה מסיבות כמו זלזול בסמכות, הדחקה של ביצוע העבירות ועוד; יש גם מי שהוריהם נושאים באחריות לא מבוטלת למצבם, אך אינם מודעים לכך. על אף כל אלה, הסניגור אינו יכול להצטייר בפני הקטין כ"מחנך": עליו לרכוש את אמון הקטין, על כל המשתמע מכך, להסביר לו את המצב המשפטי לאשורו בשפה ברורה ולטעת בו את הביטחון שיפעל לטובתו בבית המשפט. תשתית יציבה עשויה להיות המפתח לשיתוף הפעולה של הקטין.
טיפול ומניעה
המשפחה הגרעינית נושאת בתפקיד מכריע במהלך התקופה הדרמטית והלחוצה הזו: יכולתו של הקטין להכיל תמורות קיצוניות במצבו מוגבלת, בעיקר כאשר הוא נתון במעצר או במעצר בית. טוב יעשו הוריו אם יעמדו לצדו ויעודדו אותו להיקלט במסגרת טיפולית. ככלל, מומלץ להימנע מהבעת ביקורת כלפי הבן הסורר אך בשום אופן אין לגרוע מחומרת מעשיו או לגמד את תוצאותיהם באופן המכשיר את התנהגותו הפסולה.
תום ההליך המשפטי של הקטין - בין אם נגזר דינו לחומרה ובין אם לקולא - מסמן גם את קץ הקשר עם הסניגור. סניגורים רבים אכן מתנתקים באבחה חדה מהקטין בתום המשפט, אולם זהו קץ מלאכותי, שעלול ליצור בלבול אצל הקטין ונסיגה באמון שלמד לרכוש במערכת. מומלץ להקפיד על המשך הקשר המקצועי באמצעות עדכונים תקופתיים, כמו התקדמות ההליך השיקומי, וכן לשמור על פניות לשאלות הקטין בתקופה שלאחר הרשעתו.
השאלה החשובה ביותר היא לא "מה עושים?", אלא "איך מונעים?". למה לא להכניס ללימודי האזרחות שיעורים על תוצאותיה והשלכותיה של עבריינות נוער? מקדם הגנה כזה עשוי להוביל גם לשיתוף פעולה מצד התלמידים וההורים במצבי קיצון. ולמה לא לבקש מההורים להקפיד על ניטור קפדני יותר של תכני המדיה שהילדים צורכים?
ככלל, ההורים נדרשים לגלות מעורבות עמוקה יותר בשגרת היום-יום של הילדים ולגלות 'אפס סובלנות' לאלימות ילדים בבית ומחוצה לו. במקרה שקיים ספק - אין ספק: יש לפנות מיד לגורמים טיפוליים מקצועיים ולאבחן את הבעיה בעודה באיבה. כל אלימות או התדרדרות שאינן מטופלות תגענה, בסופו של דבר, לכדי פיצוץ. הנפגע, שיהיה גם הפוגע, הוא הילד שלכם.
* עו"ד ארז טובי עוסק בתחום הפלילי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין