האב הרשום תבע בדיקה גנטית, האם הסכימה – אך ביהמ"ש סירב

בצעד דרמטי הורה השופט שלא לערוך את בדיקת הרקמות, בנימוק שפוטנציאל הפגיעה בבת ה-8 גובר על הצורך שלה לדעת מי אביה הביולוגי

חריג: בית המשפט למשפחה בקריות דחה בקשת גבר לעריכת בדיקת אבהות ביחס לבת 8 הרשומה כבתו, וזאת חרף הסכמת האם. השופט ניר זיתוני אימץ תסקיר שקבע כי עדיף שלא לערער את עולמה של הילדה, אשר מבינה כי התובע - ולא בעלה של אמה - הוא אביה הביולוגי, כאשר ממילא אין צפי לחידוש הקשר בין השניים אף בהינתן תוצאה חיובית.

לדברי התובע, הכיר את הנתבעת ב-2017, עת הייתה גרושה עם ילדים, וניהל איתה זוגיות שנמשכה כחצי שנה. לאחר שהשניים נפרדו, סיפר, הודיעה לו האישה שהרתה, כאשר ב-2018 נולדה הקטינה מושא ההליך. כיום נשואה האם לגבר אחר. לימים נרשם התובע כאבי הקטינה, ואולם לטענתו הדבר נעשה תחת "אונס ו/או תרמית".

אלא שאת תביעתו לביצוע הבדיקה הגנטית הגיש האיש רק במרץ אשתקד, בהיות הילדה כבת 7, לאחר שנדרש מאימה לשלם לה מזונות. הוא הדגיש שאין חשש ממזרות, שעה שמדובר בהיריון כתוצאה מקשר של רווק עם גרושה, והעלה דרישה לעריכת בדיקת רקמות – שלמרבה ההפתעה זכתה להסכמת האם.  

אלא שבמרץ האחרון הוגש לבית המשפט תסקיר הממליץ שלא לערוך את הבדיקה. נטען במסגרתו כי הילדה מכירה את התובע כאביה הביולוגי ואת בעלה של אימה כאביה בפועל, וכי אין הצדקה לערער את עולמה באמצעות בדיקת אבהות אשר תוצאותיה עלולות לשווא להפוך את היוצרות מבחינתה. לדברי העו"ס "טובת הקטינה לשמר את זהותה גוברת על זכות ההורה לדעת את האמת הביולוגית".

תמונה ברורה שאין לערער

ואכן, בצעד חריג הורה השופט זיתוני על דחיית התביעה לביצוע בדיקת האבהות, חרף הסכמת האם, וזאת על בסיס התסקיר שהוגש. אכן, ציין השופט, אחידות הדעים של הצדדים בשילוב טענת האונס והתרמית מטעם התובע מבססות את אותן "נסיבות מיוחדות" בגינן יש לכאורה להורות על ביצוע הבדיקה, ואולם מנגד, כך נקבע, לא הוכח כי הצורך בבדיקה גובר על פוטנציאל הפגיעה בילדה.

הודגש, בהקשר הזה, כי כדברי העו"ס "לקטינה בת ה-8 יש תמונה ברורה של זהות אביה הביולוגי ושל הבעל של אימה, המשמש לה דמות אב בפועל", כאשר "ביצוע הבדיקה הגנטית עלול לערער תמונה זו אם יתברר שהתובע אינו האב הביולוגי של הקטינה, ולהותיר את הקטינה ללא אב רשום".

לכך הוסיף השופט את תרומתו של התובע למצב, בדמות המתנתו רבת השנים מאז הולדת הקטינה ועד לנקיטת ההליך על-ידו, וגם זאת - רק כתגובה לדרישת המזונות. "גם אם התובע נאלץ תחת כפיה להירשם כאבי הקטינה", כתב, "היה באפשרותו לפנות לבית המשפט מיד לאחר שהכפייה הסתיימה, אך הוא לא עשה זאת ולדבריו אף לא היה עושה זאת מעולם, אלמלא נזכרה הנתבעת לאחר כמה שנים לתבוע ממנו לשלם את מזונות הקטינה".

לסיום העלה השופט נימוק כבד משקל נוסף המצדיק, למסקנתו, לדחות את בקשת התובע, והוא היעדר צפי לחידוש הקשר בינו לבין הילדה אף במידה שיתגלה, במסגרת הבדיקה, כי הוא אביה הביולוגי. הודגש שלפי גרסתו שלו, אלמלא תביעת המזונות "לא היה עושה דבר בעניין", באופן המלמד לכאורה שהעלאת יחסיו עם הקטינה על דרך המלך אינה בראש מעייניו.

לפיכך התביעה נדחתה, כשהמשמעות היא שסימן השאלה סביב זהותו הוודאית של אביה הביולוגי, כך נראה, ירחף מעל ראשה של הקטינה לאורך ימים ושנים.

• ב"כ התובע: עו"ד גלעד משה עזריאל
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד אמיר בר לב (סיוע משפטי)
• ב"כ הנתבעים 2-3: עו"ד עדי יפרח

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.