שופטת ביהמ"ש למשפחה איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי אין סיבה "לדחות" את הורותו של בן הזוג למועד הוצאת הצו המשפטי. אם בעיני הילדה הוא אביה מיום לידתה – אז למה לקבוע שההורות חלה מיום שרירותי אחר?
באחד מפסקי הדין החשובים שיצאו בעת האחרונה בעניין צו הורות לבני זוג שאינם בעלי המטען הגנטי של הילד, הצהירה שופטת בית המשפט למשפחה בתל-אביב איריס אילוטוביץ' סגל כי ככלל יש להכיר בהורות המשפטית ככזו שחלה מיום הלידה ולא מיום מתן הצו כפי שסבור היועץ המשפטי לממשלה.
פסק הדין שסקר את קשת העמדות שהובעו עד כה בפסיקה בנוגע למועד תחולתו של צו הורות פסיקתי ומשמעותו – האם הוא יוצר הורות או מכריז על הורות קיימת – ניתן במסגרת בקשה שהגישו בני זוג שב-2017 נולדה להם ילדה מפונדקאית אמריקאית.
בית המשפט האמריקאי העניק לבני הזוג פסק דין שמכיר בבן הזוג הלא ביולוגי כאבי הילדה, ושניהם רשומים בתעודת הלידה האמריקאית של הילדה כהוריה.
אלא שבישראל סירבו להכיר בבן הזוג כהורה של הילדה מיום לידתה. בהתאם לעמדה העקבית שמביעה המדינה בנושא, היועץ המשפטי לממשלה טען כי צו ההורות צריך לחול רק מיום שניתן.
הסיבה, לטענת היועמ"ש היא, כי הכרה רטרואקטיבית בבן הזוג כאבי הילדה תיצור מצב שבחודשים הראשונים לחייה היו לה שלושה הורים: ההורה הגנטי, בן זוגו והאם הפונדקאית, והדין הישראלי לא מכיר באפשרות כזו. לטעמו, רק אחרי שהקשר ההורי בין הפונדקאית לבין הקטינה מנותק אפשר להכיר בבן הזוג כאביה.
ואולם, מאחר שפסק הדין האמריקאי ניתק את הקשר בין הפונדקאית לבין הקטינה כבר שבוע לאחר לידתה, הסכים היועמ"ש לבסוף כי הצו יחול מאותו היום. אך האבות ביקשו בכל זאת, להכיר בבן הזוג כאבי הילדה מיום לידתה בהתאם למציאות בפועל.
נציין כי יש משמעות לא מבוטלת למועד ההכרה באבהות המשפטית מבחינת זכויות הירושה והאפוטרופסות, המזונות והמשמורת, הזכויות הסוציאליות והאפשרות לטעון לחטיפה.
יום הולדת להורות
השופטת אילוטוביץ' סגל קבעה כי בניגוד לעמדת המדינה וחלק מהשופטים, היא סבורה כי הכלל צריך להיות שהצו חל מיום הלידה (שכן לטעמה זהו צו הצהרתי המכריז על הורות קיימת).
השופטת תמכה את המסקנה הזו בשלל נימוקים וציטוטי שופטים מפסקי דין בנושא, תוך התייחסות לאפליה שגורמת ההכרה בהורות רק מיום מתן הצו (לעיתים שנים אחרי שהילד נולד) בין זוגות חד-מיניים לבין זוגות הטרוסקסואלים – שדי בהצהרתם המשותפת על האבהות כדי להכיר באב כהורה מיום הלידה, גם אם לא לקח חלק בחייו מעולם.
בתוך כך השופטת הבהירה כי ההכרה באבהות בסך הכל משקפת את המצב העובדתי הקיים בהתחשב בכך שבן הזוג משמש כאב מיום הלידה. בהתאם לכך, הקביעה שהצו חל רטרואקטיבית מיום הלידה גם הולמת את טובת הקטינה שמרגע הגיעה לעולם הכירה טופלה בידי שני אבות.
"... משעה שבית המשפט קובע צו הורות מיום מתן הצו ולא מיום לידתה של הקטינה, אנו כמעין יוצרים שני ימי הולדת לקטינה ויש שיאמרו יום הולדת להורות. גם להורה הלא ביולוגי, 'לטוען להורות', מגיעה הזכות להכרה ולקבלת הסטטוס המתאים מיום לידת ילדו ולא מיום אחר שרירותי אשר יקבע על ידי בית המשפט. לאדם יש תאריך לידה אחד ומאותו מועד ואילך מתחיל סיפור חייו".
לפיכך השופטת נענתה לבקשת ההורים וקבעה כי צו ההורות יחול מיום הולדתה של הקטינה.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין בתמ"ש 20823-09-17
- ב"כ המבקשים: עו"ד ויקטוריה גלפנד, עו"ד דפנה כהן ועו"ד בת חן גרינבלט.
- ב"כ היועמ"ש (רווחה): עו"ד אייזנשטרוס
עו"ד לורנס אזינקוט
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין