גבר שזכאי לחלק מהפנסיה של גרושתו תבע: "פרשה מאוחר"

האישה פרשה מעבודתה בגיל 67. התובע טען כי היא הייתה אמורה לפרוש הרבה לפני כן, מה שהיה מזכה אותו בכספים נוספים מהפנסיה שלה בהתאם להסכם הגירושים ביניהם. הטענה נדחתה

האם אפשר לכפות על אדם לצאת לפנסיה? גמלאי צה"ל שהתגרש מאשתו הגיש נגדה תביעה בטענה שיצאה לפנסיה בגיל מאוחר מדי שמנע ממנו חלק מכספי הפנסיה שלה בהתאם להסכם הגירושים ביניהם. השופטת אפרת ונקרט מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבעה שהסכם הגירושים אמנם מקנה לתובע זכאות בחלק מהפנסיה של גרושתו, אולם ההסכם שותק ביחס לגיל שבו היא אמורה לפרוש. בנסיבות אלה היא דחתה את התביעה והשיתה על התובע הוצאות.

במוקד התביעה עמד הסכם הגירושים עליו חתמו הצדדים לפני מספר שנים. ההסכם קבע למעשה זכאות הדדית של האחד בכספי הפנסיה של האחר. כך, בנוגע לפנסיה הצבאית של התובע במשרד הביטחון נקבע שהיא תתחלק בין הצדדים שווה בשווה. לעומת זאת, ביחס לפנסיה של האישה נקבע כי "לכשתצא האישה לגמלאות ממקום עבודתה" יקבל התובע 35% מפיצויי הפרישה ו-40% מתשלומי הפנסיה החודשית.

בסופו של יום הנתבעת פרשה מעבודתה בגיל המקסימלי האפשרי מבחינתה, 67. בתביעה שהוגשה לבית המשפט ביולי 2018 טען התובע כי אם היה יודע במועד כריתת ההסכם שהנתבעת תמשיך לעבוד כל כך הרבה הוא לא היה מסכים לחלוקה המתוארת. לטענתו, אם היא הייתה פורשת בגיל צעיר יותר הוא היה מקבל נתח נוסף מהפנסיה החודשית שלה, ובמצב שנוצר נגרם לו נזק כלכלי כבד.

לשיטת התובע יש לראות את הנתבעת כאילו פרשה לגמלאות בגיל צעיר יותר, באופן המזכה אותו ב-160,000 שקל מהפנסיה שלה.

מנגד טענה הנתבעת כי התובע לא יכול לקבוע עבורה מתי לצאת לפנסיה. לדבריה, לשון הסכם הגירושים ברורה למדי ועולה ממנה כי התובע זכאי לאחוזים מהפנסיה שלה החל ממועד פרישתה, כאשר מועד זה נתון לבחירתה.

הנתבעת הוסיפה שהתובע הוא אדם משכיל, מהנדס תעשייה וניהול במקצועו, והוא היה הרוח החיה מאחורי ניסוח ההסכם כך שיש להניח שהוא קרא והבין אותו לאשורו.

"איש משכיל ורב ניסיון"

השופטת ונקרט קבעה שהצדק עם הנתבעת. היא כתבה כי לשון ההסכם ברורה וחד משמעית וכי זכאות התובע בכספי הפנסיה של הנתבעת קמה "לכשתצא" הנתבעת לגמלאות. בתוך כך היא הדגישה שאין בהסכם התייחסות ספציפית למועד יציאתה של הנתבעת לפנסיה ולגילה בעת פרישתה.

לדברי השופטת, משההסכם אינו מתייחס למועד פרישתה של הנתבעת, לא ניתן לקרוא לתוכו הסכמה מצד הנתבעת לפרוש בגיל צעיר מ-67. "התובע הינו איש משכיל ורב ניסיון", כתבה השופטת תוך שציינה ביחס להסכם הגירושים כי התרשמה שהתובע הבין בדיוק על מה הוא חתם.

מעבר לזה, השופטת הוסיפה שהתובע שקט על השמרים ולא עשה דבר לצורך אכיפת ההסכם באופן שבו הוא מבקש לפרשו כעת. מהראיות עלה שהוא פנה לנתבעת במהלך השנים על מנת לברר עימה על אודות מועד פרישתה והיא השיבה לו שאין בכוונתה לפרוש בשנים הקרובות. למרות זאת, הדגישה השופטת, התובע לא עשה דבר במשך זמן רב.

השופט קבעה שמבחינה הגיונית, אם הצדדים היו מסכימים על גיל פרישה של הנתבעת חזקה שהתובע היה מקדים את תביעתו ולא מחכה עד שהיא תעבור את גיל הפרישה המקסימלי.

בסופו של דבר תביעת הגבר לנתח נוסף מהפנסיה של גרושתו נדחתה, והוא חויב בהוצאות בסך 15,000 שקל.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין