המדינה לא עמדה במועדים הקבועים בחוק, וערעור של אחים שחויבו במס על העברת מניות באיגוד מקרקעין - התקבל
צמד אחים פנה לוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) במחוז חיפה, בשל החלטת מנהל מיסוי מקרקעין בעיר שלא להעניק להם פטור ממס שבח על העברת מניות שביצעו ללא תמורה לטובת אחיותיהם. הוועדה, בראשות השופטת אורית וינשטיין, קיבלה את העררים – הן בשל פגם מנהלי מהותי, והן לגופו של עניין.
מדובר במשפחה בעלת שש נפשות, ולה נכס מקרקעין באזור התעשייה קריית אתא שהועבר עוד ב-2002 מההורים לארבעת ילדיהם בחלקים שווים. מאוחר יותר הוקמה חברה משפחתית והנכס הועבר לבעלותה.
בשנת 2009 הועברו כלל מניות החברה, שרכושה היחיד היה הנכס בעיר הצפונית, לידי שני האחים - המערערים בהליך. כעשור לאחר מכן, ב-2020, העבירו השניים מחצית מהמניות שהחזיקו לשתי אחיותיהם, בשתי "מנות": הראשונה, שמקורה במניות שהתקבלו מהאם, והשנייה, שמקורה במניות שקיבלו מאחיותיהם - 11 שנה קודם לכן.
המדינה הכירה בפטור ממס ביחס למנה הראשונה (מאחר והמניות מקורן מהאם), אך קבעה שזו השנייה חייבת במס. בתגובה הוגשה השגה, שהחלטה בה נשלחה למערער יום אחד לפני תום תקופת שמונת החודשים הקבועה לכך בחוק, אך רק בדואר אלקטרוני וללא שומת המס. הודעת השומה עצמה נשלחה בדואר רשום כ-6 ימים לאחר תום המועד. באשר לאחותו המערערת – כלל לא נשלחו נימוקים לדחיית ההשגה בעניינה.
כשלים מהותיים
בערר שהוגש כנגד החלטת מנהל מיסוי מקרקעין שלא להעניק לצמד האחים פטור לגבי המנה השנייה בהתאם לסעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין ("מתנות לקרובים"), קבעה השופטת וינשטיין שיש באיחור בן ששת הימים משום התיישנות של ההחלטה בהשגה. לעניין זה הדגישה השופטת שלפי הפסיקה - אין די בהמצאה אלקטרונית או בהעלאת ההחלטה ל"מערכת המייצגים" (דרכה יכולים עורכי דין לנהל את ענייני המס של לקוחותיהם), כדי שתתפוס מבחינה משפטית.
בתוך כך קבעה השופטת שמלבד האיחור בהמצאת ההחלטה, המדינה אף פגעה בזכות הטיעון של המערערים משלא קיימה דיון מסודר בהשגותיהם, אלא ניהלה עימם "דיון טלפוני" לא מתועד, וללא אפשרות ממשית להשלמת הטיעונים. היא השוותה "דיון שומתי" לדיון הוכחות בבית משפט: כשם שאת האחרון, ככלל, אין לקיים בהיוועדות חזותית, כך גם בנוגע לראשון.
למעלה מן הצורך קבעה השופטת שגם לגופו של עניין, ההעברה במנה השנייה מזכה בפטור לפי סעיף 62 לחוק, שכן מקור המניות – גם אם עבר כמה גלגולים – הוא בהעברת המקרקעין מההורים. השופטת הדגישה כי תכלית הסעיף היא להקל על הסדרים פנים-משפחתיים, וכי הלכה למעשה מדובר במניות הזהות לאלו של המנה הראשונה, בעלות אותו ערך ומשקפות את אותם מקרקעין.
לפיכך השופטת קיבלה את עררי האחים, ביטלה את החלטת מנהל המיסוי ביחס לאי זכאותם לפטור ממס ביחס למנה השנייה, וחייבה אותו לשלם להם שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 45,000 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד מיכאל יואל מיכאלוביץ ועו"ד אייל צדקיהו
- ב"כ המשיב: עו"ד יוסף דאוד (פמ"ח אזרחי)
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.