כתב האישום שהוגש נגד האב ייחס לו מעשים מגונים וביצוע מעשי סדום בבתו בין הגילאים 7-13. קלטת בה נשמעת הבת מספרת לדודתה כי רצתה להפליל את אביה הכריעה את הכף לטובתו.
בכתב האישום שהוגש נגד האב לפני כשנתיים נטען כי ביצע עבירות מין קשות בבתו מאז הייתה בת 7 ועד הגיעה לגיל 13.
על פי כתב האישום האב, שהתגרש מאמה של הילדה, החל לבצע בילדה מעשים מגונים במרץ 2009, יום לפני שיצאה מהבית למשפחת אומנה. נטען כי באותו מקרה האב קרא לילדה לחדרו, הפשיט אותה וחיכך את איבר מינו באיבר מינה.
עוד נטען כי בין השנים 2011-2013, כשהילדה הייתה יוצאת לחופשות ממשפחת האומנה, הוא נהג לבצע בה מעשים מיניים תכופים וקשים שכללו החדרת איבר מינו לפי הטבעת שלה בניגוד לרצונה.
המתלוננת סיפרה בעדותה שכשבועיים-שלושה לאחר המקרה הראשון סיפרה עליו לילדה ששהתה יחד עמה בבית משפחת האומנה. בהמשך, היא סיפרה גם לאם הבית, למדריכה בפנימייה שבה למדה ולדודותיה, אחיותיו של אביה. הילדה תיארה כי היא זוכרת שאחת התקיפות אף בוצעה ביום הולדתה ה-11.
הילדה הוסיפה שב-2015, לאחר שהתלוננה על המעשים במשטרה, פנה אליה אביה ואמר לה להגיד שהיא ״בדתה את התלונה מליבה אך ורק מפאת רצונה להתחתן״.
האב כפר בכל המעשים המיוחסים לו וטען שמדובר בעלילה. לדבריו, בתו בדתה את הדברים מלבה כנקמה על כך שלא אפשר לה לצאת עם בחורים או להיכנס לפייסבוק ודרש ממנה להמשיך בלימודיה.
סתירות מהותיות
השופטת רונית בש, מבית המשפט המחוזי בחיפה, ציינה שבגרסת המתלוננת התגלו סתירות מהותיות. השופטת כתבה שבינואר 2016 נערכה שיחה בין דודתה של המתלוננת (אחות אביה) לבין המתלוננת. בשיחה, שהוקלטה על ידי הדודה, נשמעת המתלוננת מספרת שהיא הפלילה את האב אף שהוא לא ביצע בה את המעשים המיניים כדי לגמול לו על עזיבת אמה ופירוק המשפחה.
השופטת הוסיפה שמההקלטה עולה שהמתלוננת ביימה בכי כשהתלוננה על התקיפות ואף ביקשה מידיד שלה לקיים עמה יחסי מין אנאליים כשהבינה שהיא עומדת לעבור בדיקה רפואית. כמו כן, המתלוננת מספרת באותה שיחה על תחושותיה הקשות כלפי אביה שהביא לגירוש אמה לעזה והתחתן עם נשים אחרות.
השופטת ציינה שההסבר שנתנה המתלוננת לדברים, לפיו ביקשה לרצות את הדודה ולספק לה דברים שרצתה לשמוע, לא היה משכנע.
עוד לדבריה, מהעדויות עולה שהמתלוננת התעקשה לצאת לחופשות בביתו של הנאשם, התנהלות תמוהה בהנחה שאכן עברה את ההתעללות, וכמו כן, הממצאים הרפואיים אינם תומכים באופן חד משמעי במסקנה שהיא עברה פגיעה מינית.
זאת ועוד, גרסת הנאשם לפיה בתו מבקשת להפליל אותו על רקע קשריה עם בחורים נתמכה בראיות אחרות בתיק ומהעדויות עולה שמדובר בצעירה בעלת אופי מניפולטיבי.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שלא ניתן לסמוך במידה מספקת על עדותה של הילדה בתיק והדבר מצדיק את זיכויו של הנאשם מחמת הספק. השופטת תמר שרון נתנאל הצטרפה לפסק הדין.
השופט רון סוקול סבר בדעת מיעוט שיש להרשיע את הנאשם. השופט כתב כי יש להתייחס בזהירות וברגישות לסתירות בעדויותיהם של קורבנות מין במשפחה, במיוחד בגילאים כה צעירים. לדבריו, גרעין עדותה של המתלוננת היה חד משמעי וללא סתירות והיא מסרה תיאור אמין ומפורט של המעשים, מה שמתיישב עם ההנחה שהיא אכן חוותה את מה שסיפרה.
- ב״כ המאשימה: עו"ד פלילי אפרת גרינבוים מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי)
- ב״כ הנאשם: עו"ד יאיר נדשי (סנגוריה ציבורית)
עו"ד יובל יניב
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין