אורי עצמון ודנה תדמור הפסידו בתביעה שהגישה נגדם חברת ״שירן השקעות״ שהלוותה לחברה קנדית שבשליטתם מיליון שקל. בפסק דין חריף נקבע שהם הונו את התובעת כשלא גילו לה שהחברה קרסה.
השופט עדי הדר קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת ההשקעות ״שירן״ נגד שני בעלי המניות בחברת ״אקסיום״. השניים לוו ממנה באמצעות החברה מיליון שקל לטובת חברה אחרת בשליטתם הרשומה בקנדה. הם חויבו להשיב לתובעת את סכום ההלוואה באופן אישי לאחר שנקבע שלא גילו לה שהחברה הקנדית נכנסה להקפאת הליכים.
התובעת, שמבצעת השקעות שונות ועסקאות פיננסיות בישראל ובעולם, סיפרה שב-2015 הסכימה להלוות לנתבעים את הסכום לטובת השקעה של החברה הקנדית במרכז מסחרי שרכשה בקנדה. לדבריה, השניים סיפרו שהנכס צפוי לגדול ולהפוך למרכז שבו חנויות רבות.
לטענתה, לאחר מכן ובעקבות פרסום עיתונאי גילתה שהחברה הקנדית נכנסה להקפאת הליכים ומונה לה נאמן חודש וחצי לפני חתימת ההסכם. בדיעבד התברר לה שכספי ההלוואה כלל לא הועברו לחברה הקנדית ולא נרשמו בספרי החברה.
לדבריה, הנתבעים הונו אותה כשהסתירו ממנה את הפרטים הללו ויש לחייב אותם באופן אישי להשיב את הסכום.
מנהל התובעת ציין בעדותו כי אם היה יודע שהחברה נמצאת בהליכי הבראה והקפאת הליכים לא היה מסכים לתת לה את ההלוואה.
הנתבעים טענו מנגד שמצבה של החברה הוסבר למנהל הנתבעת בטרם העברת כספי ההלוואה. לטענתם, התובעת ידעה שמדובר בהלוואת גישור שמטרתה למנוע הידרדרות של החברה.
הם הוסיפו כי התובעת עצמה אחראית לנזק שכן כמי שעיסוקה העיקרי הוא השקעות בסיכון גבוה, היא יכלה לגלות בקלות שמתנהלים הליכים משפטיים נגד החברה.
״גוון פלילי״
השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה במלואה.
השופט קבע שהמידע לגבי הקפאת ההליכים ומינוי הנאמן בקנדה היה ״מהותי וחיוני״ והנתבעים היו חייבים להביא אותו באופן בולט לידיעת המלווה. ״הנתבעים בעזות מצח מייחסים לתובעת רשלנות בכך שלא גילתה שהם רימו אותה וגזלו את כספה״, כתב.
השופט דחה מחוסר הוכחה את טענות הנתבעים כי הם יידעו את התובעת על ההליכים. בין היתר הוא כתב שהנתבע אישר שהוא עצמו לא יידע את התובעת וניסה לגלגל את האחריות על היועץ המשפטי של החברה, אותו בחר שלא לזמן לעדות.
עוד כתב השופט שמעשי הנתבעים עולים כדי מרמה והונאה שכן היה עליהם להבין שהמחדל עלול לגרום לתובעת נזק כבד. הסתרת המידע לדבריו מתווספת למעשים חמורים אחרים כמו אי רישום ההלוואה בספרי החברה, העברת הכספים ליעד אחר ללא רשות התובעת והסתרת המידע מהנאמן.
״הנתבעים פעלו כקנוניה לביצוע המעשים בעלי הגוון הפלילי שביצעו בכספה של התובעת. מעשים אלה מצדיקים גינוי והוקעה למען ייראו אחרים ויראו״, כתב.
בסוף דבריו השופט שיבח את אותו פרסום עיתונאי שחשף את המידע לגבי הקפאת ההליכים בקנדה וכתב שהוא עשה שירות חשוב לציבור.
לפיכך קיבל השופט את מלוא התביעה וחייב את הנתבעים לשלם לתובעת מיליון שקל בתוספת ריבית.
עוד חויב כל אחד מהנתבעים בשכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 21844-02-16
- ב״כ התובעת: עוה"ד רפי שפטר ורוני כהן-שפירא
- ב״כ הנתבעים: עוה"ד רהב עין-דר ושלום גולדבלט
עו"ד עמרי ארז
עוסק/ת ב-
משפט מסחרי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין