בעל חיים כצד להליך משפטי?

בג"ץ 466/05, אסתר דבורה רייז נגד המועצה הארצית לתכנון ובניה - הועדה לתכנון ובניה לנושאים תכנוניים עקרוניים

במסגרת עתירה לצו ביניים בעניין שימור אתר בהרי ירושלים, עלתה השאלה האם יכול בעל חיים כשלעצמו - להבדיל מארגונים להגנת בעלי חיים - להיות עותר.

העותרים צרפו את הצבי הישראלי לעתירה, והסבירו כי שלושים פרטים שלו מצויים באזור בו מדובר ועלולים להיפגע ולהיכחד.

ביהמ"ש העליון דחה את העתירה, וקבע, בשולי הדברים, כי לא ניתן להקנות לצבי מעמד כעותר.

ע"פ השופט רובינשטיין, אין בידו של בעל-חיים לייפות כוחו של מייצג או להפעיל שיקול דעת כדרך בני אנוש, או לשלם הוצאות העלולות להיפסק אם תידחה העתירה. זאת ועוד, בחוק צער בעלי חיים נקבעו הוראות באשר להגנה על בעלי-חיים, אך אין מדובר על "זכות עמידה" משפטית לבעלי החיים עצמם.

למרות שדרוג היחס לבעלי-החיים, אשר חל בשנים האחרונות, עדיין לא הגענו בחוק או בפסיקה לרמה של השוואת בעלי החיים לאדם מבחינת זכויותיהם או מעמדם בדין.

לעומת זאת, במשפט העברי יתכן מעמד לבעל חיים כצד למשפט, כך למשל: שור שהמית אדם נידון בעשרים ושלושה דיינים.

כאמור, הדין הישראלי אינו מקנה מעמד משפטי לבעלי חיים, ובשל כך נקבע, כי על העותרים למחוק את הצבי הישראלי מהעתירה.

בג"ץ 466/05, אסתר דבורה רייז נגד המועצה הארצית לתכנון ובניה - הועדה לתכנון ובניה לנושאים תכנוניים עקרוניים

למדור מנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.