האם יש לבטל הליך פשיטת רגל מאחר שהחייב ניהל אורח חיים בזבזני תוך יצירת חובות בחוסר תום לב? בשאלה זו הכריע בית המשפט המחוזי לפני מספר ימים.
צעיר כבן 26 הגיש לפני כחצי שנה בקשה להכרזתו כפושט רגל עקב חובות של 621 אלף שקל. הבנק הבינלאומי הראשון, אחד מנושיו, התנגד בתוקף להליך בטענה שגילה דרך הפייסבוק שהחייב עדיין מנהל אורח חיים בזבזני אך השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לתת לחייב הזדמנות נוספת ואחרונה לשנות את דרכו.
הבנק טען כי בשנתיים שקדמו לבקשת פשיטת הרגל החייב נסע לחו"ל שבע פעמים, בחלק מהנסיעות במחלקת עסקים. כהוכחה הוא צירף צילומים מדף הפייסבוק של החייב בהם הוא מתועד קונה מותגי יוקרה, אוכל במסעדות, שוהה בבתי מלון יוקרתיים, צופה בהופעות של אמנים וזמרים נחשבים בארץ ובחו"ל, משתתף בשיעורי טיסה ואף נוסע ברכבי יוקרה.
לאור התנהגותו הבזבזנית וחוסר תום ליבו של החייב דרש הבנק מבית המשפט לבטל את הליך פשיטת הרגל למען האינטרס הציבורי. הבנק טען כי מדובר במקרה קיצון, וניכר כי החייב עושה שימוש לרעה בהליך כדי להתחמק מתשלום חובותיו. לעמדתו, אין כל הצדקה לתת למי שחי חיי תענוגות בזבזניים ומנקרי עיניים על חשבון הנושים ליהנות מ"מנעמי" פשיטת הרגל.
מנגד טען החייב כי לפי הפסיקה, יש לתת לעקרון תום הלב משקל מצומצם ביותר בשלב הראשון של ההליך – כאשר עדיין לא ניתן עוד צו לכינוס נכסיו – ויש להמתין ולבחון את תום ליבו בשלב שבו בית המשפט ידון בפועל אם להכריז עליו כפושט רגל ולתת לו הפטר.
החייב אף האשים במצבו את הבנק ויתר הנושים, אשר לטענתו ניצלו את מצבו והעניקו לו הלוואות ואשראי ללא כל בטחונות, אף שידעו שאין לו הון עצמי.
חינוך ושיקום
אולם השופט שילה דחה את טענת החייב שהבנק פעל בחוסר תום לב וניצל את תמימותו, וציין שגם אם נכון הדבר אין זה מצדיק בשום אופן התנהלות כלכלית פרועה ומופקרת כשל החייב. השופט הוסיף עוד כי הדרישה לתום לב חולשת על כל שלבי פשיטת הרגל.
השופט קבע כי מצפייה ברשתות החברתיות עולה כי החייב אכן ניהל אורח חיים ראוותני ופזרני, ולא חדל מהתנהלותו זו גם לאחר שפתח בהליך.
השופט הבהיר לחייב כי כל הפעולות שביצע עלולות להוביל לביטול ההליך עקב ניצול לרעה וחוסר תום לב אולם הוא בחר להסתייג מפעולה קיצונית זו כרגע, באומרו כי הליך פשיטת הרגל הוא בראש ובראשונה אקט חינוכי שמטרתו להרגיל חייבים להתנהלות כלכלית תקינה. בשל כך, ובאופן חריג השופט ביקש לאפשר לחייב תקופת מבחן וחסד אחרונה.
בתוך כך השופט הבהיר לחייב כי לא תצמח שום תועלת אם יצא מההליך מבלי שעבר תהליך שיקומי וחינוכי, וימשיך לצבור עוד ועוד חובות.
לפיכך, השופט החליט להעניק לחייב תקופת מבחן בת שישה חודשים, בה יצטרך להוכיח כי הפנים את חובותיו בהליך והוא מתנהל באופן מאוזן בחייו הכלכליים. עם זאת השופט הורה להגדיל את התשלום החודשי של החייב לקופת הנשים, ומעתה הוא ישלם 3,500 שקל בחודש במקום 1,500 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד הדס ברון
- ב"כ החייב: עו"ד אגור פאליק
- המנהל המיוחד: עו"ד אריאל לאונה
- כונס הנכסים הרשמי: עו"ד גיא העליון
* עו"ד יוסי ויגדור מייצג בתיקי פשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין