חברת הבנייה שהחלה בפרויקט נקלעה לחדלות פירעון והקפאת הליכים. הנאמנים שמונו מצאו חברת אחרת שתיקח על עצמה את התחייבויות החברה ותקיים את החוזה מול הדיירים כפי שהוא. בית המשפט אישר את המהלך.
השופטת ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי פרויקט תמ"א 38 שהחלה חברת בנייה שנקלעה להליכי חדלות פירעון, יועבר לחברת בנייה אחרת, וזאת בניגוד לדעתם של מרבית בעלי הדירות בבניין.
בכך קיבל השופט את בקשתם של הנאמנים שמונו בהליכים להבראת החברה, להסבת חוזה לצד שלישי.
הבקשה עסקה בעיקר בחברת "בן גלים חברה ליזמות ונכסים", הנמצאת ב"הקפאת הליכים" מתוקף צו שתוקפו מוארך מעת לעת (נכון לעכשיו עד פברואר 2020).
אחד הפרויקטים בו קשורה החברה הוא פרויקט תמ"א 38 בחיפה, במסגרתו חתמה על הסכם עם בעלי דירות להריסה ובניית מבנה חדש במקומו, בו כל אחד מבעלי הדירות יקבל דירה חדשה וגדולה ב-25 מ"ר מזו שברשותו, ואילו החברה תהיה רשאית לבנות 10 דירות נוספות.
הפרויקט יצא לדרך, החברה הוציאה היתר בנייה, הרסה את המבנה הישן, התחילה בעבודות ואף מכרה חלק מהדירות החדשות (שטרם נבנו) לקבוצות רוכשים.
אלא ששבעקבות קשיים כלכליים שאליהם נקלעה החברה היא לא הצליחה להשלים את הפרויקט, ונכנסה להליך חדלות פירעון לשם שיקומה והבראתה.
בהמשך לכך, הנאמנים שמונו לחברה הגישו בקשה לאישור מכירת זכויות החברה בפרויקט לחברה אחרת שזכתה בהליך התמחרות לאחר שהציעה את ההצעה הגבוהה ביותר, והתחייבה לאמץ את החוזה מול הדיירים כפי שהוא.
הנאמנים טענו כי המחאת זכויות החברה לחברה הרוכשתאף תיטיב עם הדיירים ובעלי הזכויות, שכן הרוכשת היא חברה ותיקה ובעלת מוניטין בענף הבנייה.
מנגד, שישה מתוך שמונה בעלי הזכויות בנכס התנגדו לבקשה, בטענה שאין אפשרות שהחברה הרוכשת תסיים את הבנייה במועדים שנקבעו, ועל כן לא ניתן לאפשר לנאמנים להמחות את זכויות החברה ואת חובותיה לחברה הרוכשת.
עוד הם טענו בין היתר כי עצם כפיית התקשרות חוזית עם קבלן שהם לא בחרו בו ולא יודעים על אודות כישוריו ויכולותיו, מהווה פגיעה בזכויותיהם.
התנגדות לשם התנגדות
לפי חוק החברות, בית המשפט רשאי לאשר לחברה שנכנסה להליכי חדלות פירעון, להמחות את זכויותיה וחובותיה לצד שלישי, בהתקיים שני תנאים: האחד, כי ההמחאה חיונית להבראת החברה; השני, ההמחאה לא פוגעת בצד השני לחוזה.
במקרה הנדון, השופט טאהא קבע ששני התנאים מתקיימים במלואם. ראשית, ההמחאה תזרים לחברה כספים מהחברה הרוכשת, ותגביר את סיכויה לגיבוש הסדר מול נושיה.
בכל הקשור לתנאי השני, השופט הזכיר כי הרוכשת לקחה על עצמה את קיום החוזה AS IS, כך שהיא מחויבת גם למועדיו, ולא הוכח שאינה מסוגלת לכך.
בנוגע לטענה בדבר כפיית התקשרות, השופט ציין שהיא נגועה בחוסר תום לב מצד הדיירים, שכן במשך הליך ההתמחרות, הם ניהלו מו"מ עם הנאמנים על תנאים שונים, וכעת משום מה החליטו להתנגד.
לפי השופט, התנהלות זו מלמדת שככל הנראה בעלי הזכויות הבינו והסכימו שהנאמנים ימשיכו את ביצוע העבודות, בין באמצעות החברה ובין באמצעות קבלן אחר. בנוסף, השופט הבהיר כי בעלי הזכויות לא הציעו קבלן אחר, ואף לא העלו טענה ספציפית לגבי החברה הרוכשת, ולמעשה לא הובא כל נימוק המצדיק את התנגדותם, מלבד "התנגדות לשם ההתנגדות."
לפיכך השופט התיר לנאמנים להמחות את זכויות החברה וחובותיה בהתאם להסכם מול בעלי הזכויות לחברה הרוכשת.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד יצחק שטינברג
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין