בנות יועברו למשמורת אימן: ״נסיעות מטילות מעמסה רגשית״

האם ערערה על פסק דין שפיצל את המשמורת וקבע שהילדות יהיו בחזקת האב והבן הצעיר בחזקתה. בית המשפט המחוזי העביר את המשמורת על כל הילדים לאם תוך שהדגיש את חשיבותו של בית מרכזי אחד

בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה ערעור של אם לשלושה בעניין המשמורת. לבני הזוג שלושה ילדים – שתי ילדות בנות 5 ו-8 וילד בן 3. כל אחד מההורים גר בעיר אחרת. בית המשפט למשפחה קבע שהמשמורת על הילדות תהיה בידי האב והן יתחנכו בעיר מגוריו בעוד הילד יהיה במשמורת האם ויתחנך במקום מגוריה. בית המשפט המחוזי קבע שההסדר מצריך נסיעות תכופות של הילדים בין שתי הערים ואינו לטובתם. בהתאם להמלצת מומחית שמונתה בתיק הוא קבע שהמשמורת על כל הילדים תהיה בידי האם, תוך קביעת זמני שהות לאב.

בני הזוג נישאו בינואר 2010. בראשית שנת 2016 עלו היחסים על שרטון וכשהאם הייתה בהיריון השלישי היא הגישה תביעה וביקשה לעבור עם הילדות לעיר אחרת, בצמוד לאחותה. בעקבות ההליכים היא עברה דירה עם הילדות אך נקבע שהן תמשכנה ללמוד במוסדות החינוך בעיר הקודמת, בה נותר לגור האב.

במסגרת בירור תביעת המשמורת בבית המשפט למשפחה בחיפה הוגש תסקיר שהמליץ כי הילדות תעבורנה ללמוד בעיר של האם על מנת לצמצם את הטלטלות בין שתי הערים ולאפשר להן התפתחות אישית במרכז חיים עיקרי. בנוסף היא הומלץ כי המשמורת על כל שלושת הילדים תהיה בידי האם. 

בית המשפט לא אימץ את ההמלצה ומינה מומחית שתחווה דעתה בשאלת המשמורת. המומחית הגישה חוות דעת בה המליצה לתת את המשמורת לאם ולקבוע כי כל הילדים יתחנכו בעיר מגוריה החדשה. בתסקיר הרווחה השתנתה עמדת העובדת הסוציאלית שהמליצה שהאב יהיה המשמורן על הבנות והן ימשיכו להתחנך במוסדות הלימוד בעיר מגוריו.

בית המשפט דחה את המלצת המומחית. בפסק הדין נקבע שהמשמורת על הילדות תהיה בידי האב והן ימשיכו ללמוד במוסדות החינוך באותה עיר, בעוד הילד הקטן ישאר במשמורת האם עד שיהיה בכיתה א׳.

בערעור טענה האם שפסק הדין סוטה מהמלצת המומחית שהדגישה את חשיבות הקשר בין האחים ולהימצאות כל השלושה בסביבה אחת.

לטענת האם, המצב הקיים בו יש פיצול במשמורת גורם לנסיעות מרובות, לתסכול ולחיכוכים.

האב ביקש לא להתערב בפסק הדין והדגיש שבית המשפט קיים הליך מקיף ומעמיק.

יציבות ורוגע

השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה את הערעור. היא הדגישה כי לאורך ההליך המלצת הגורמים המקצועיים הייתה כי יש להעניק לקטינים יציבות ורוגע וכי טובתם שיתחנכו בעיר האם וכי ביתה יהיה ביתם המרכזי.

זאת ועוד, יש לתת מקום לחוות דעתה של המומחית בכל הקשור לחששה בדבר נטייה אפשרית מצד הקטינות לתפוס מקום של בוגר ״בן זוג״ בחייהן עם האב. השופטת הצטרפה לעמדת המומחית כי הנסיעות הממושכות מטילות מעמסה רגשי ותפקודית לא מבוטלת על הילדים.

עוד קבעה השופטת כי טובת הקטינים אינה מתאימה להסדר של משמורת פיזית משותפת. ״קיים הכרח לצמצם את המעברים בין שתי הערים ובין שני הבתים״, כתבה. 

על רקע זה קבעה השופטת כי המשמורת הפיזית של הקטינים תהיה בידי האם תוך קביעת זמני שהות לאב. עוד נקבע כי החל משנת הלימודים הנוכחית הילדות יעבור ללמוד במוסדות החינוך בעיר של האם.

לא ניתן צו להוצאות.

השופטים סארי גי׳וסי ועפרה אטיאס הצטרפו לפסק הדין. 

• ב״כ המערערת: עו"ד שרין סולן, עו"ד גדי סולן
• ב״כ המשיב: עו"ד מורן סמון

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין