בית הדין הרבני בחיפה קיבל באחרונה בקשתו של איש להעביר את זכויותיו בדירה המשותפת לאישה תמורת קיזוז כתובתה: פסק הדין היצירתי הביא לתוצאות הגיוניות שהיטיבו עם הזוג.
בני הזוג נפרדו ביוני 2010 אחרי 21 שנות נישואים. האיש עזב את אשתו ואת הדירה המשותפת וכבר בספטמבר 2011 חבק בן שנולד לו מאישה אחרת, שאינה יהודייה.
הזוג התגרש סופית ביולי 2015 והאיש, שחשש שייאלץ לשלם את כתובתה של גרושתו בסך 3 מיליון שקל, ציין בפני בית הדין שהוא מוכן לוותר על חלקו בדירה המשותפת בתמורה לפטור מהכתובה.
פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הרבני בסוגיית הכתובה לא היה ברור, שכן מצד אחד נקבע שהאיש יוותר על חלקו בדירה לטובת האישה ומצד שני שהוא גם חייב "עקרונית" בכתובתה ובתשלום פיצויים בסך 60,000 שקל.
בערעור שהגיש האיש לבית הדין הגדול הוא טען שגרושתו אינה זכאית לכתובתה שכן היא "אישה מורדת" וגם אילו הייתה זכאית מגיע לה רק 120 אלף שקל שכן הסכום המקורי מוגזם.
באוקטובר 2016 בית הדין הרבני הגדול דחה את טענת האיש שאשתו מרדה בו והחזיר את התיק לבית הדין האזורי, לצורך הבהרת ההחלטה המעורפלת לעניין הכתובה והדירה.
בדיון המחודש בבית הדין בחיפה טען התובע שהשווי האמיתי של הדירה הוא מיליון שקל ומסכום זה יש לקזז את דמי הכתובה ואת דמי השימוש הראויים בדירה, שכן אשתו גרה שם 4 שנים בלעדיו. כך שלמעשה, ויתורו על חלקו בדירה ונכונותו לשלם 120 אלף שקל עבור הכתובה מספקים.
אב בית הדין, הרב דניאל אדרי, הבהיר כי פסיקתו נשענת על דרכו של הרב עובדיה יוסף ז"ל.
בהתאם לכך פסקו דייני ההרכב הרבנים אדרי, בן ציון הכהן רבין ואלעד עלי, כי יש לקבוע את ערכה של הדירה בהתאם להסכמת הצדדים עצמם – ולא בהתאם לשווי השוק – ולפי ההסכמה השווי הוא 700 אלף שקל. כלומר, אם הבעל הסכים לפסוק לפי שווי מסוים הוא אינו יכול לטעון לשווי גבוה יותר כ"מקצה שיפורים".
WIN-WIN
הדיינים הסבירו כי ההחלטה לקזז את הכתובה עם העברת חצי הזכויות בדירה לאישה ניתנה לאחר שהאיש עצמו ביקש לוותר עליה במקום לשלם את הכתובה, ולנוכח רצונו העז לסיים את הנישואים בהקדם, על מנת שיוכל להינשא במהרה לבת זוגו החדשה.
למעשה, מטרת פסק הדין הייתה לפשר בין הצדדים על מנת שלא לחייב את האיש בסכום כתובה מוגזם של 3 מיליון שקל ומצד שני לא להותיר את האישה חסרת כל. לטעמו של הרב אדרי, פסק הדין מעיד על התחשבות בשני הצדדים שכן האישה תזכה לדירה ולתוספת פיצוי בשווי 60 אלף שקל ואף יימחל לה על דמי השימוש הראויים שייתכן כי הייתה צריכה לשלם לאור העובדה שהיא גרה בגפה בדירה המשותפת במשך שנים.
בעניין הוצאות משפט ציין הדיין כי לנוכח התנהגות התובע היה מוצדק לחייבו בהוצאות אולם מאחר שבית הדין הגדול הוא שהחזיר את התיק מוצדק להימנע מכך.
- ב"כ התובע:עו"ד אריה לייב גרליץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוסף גרצ'יקוב
עו"ד איליה וייסברג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין