האב ערער על צו עיכוב יציאה שהוצא נגדו לאחר שנקבע כי הוא הרוח החיה מאחורי הסירוב העיקש של בנו להתגרש מהאישה שנטש לפני 15 שנה. נסיונו להוכיח שאין לו השפעה על הבן כשל: "מדובר בתרגיל יח"צ מבוים".
בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה ערעור של נגיד בחסידות ידועה על החלטה שבה נקבע כי הוא הרוח החיה מאחורי סרבנות בנו לתת גט לאשתו ואישרה להטיל עליו סנקציות, בהן צו עיכוב יציאה מהארץ. האב ניסה להראות כי עשה ככל יכולתו כדי לשכנע את בנו להתגרש אך זה אינו מקשיב לו, אלא שהדיינים הוציאו את המרצע מן השק: הפעולות שביצע לכאורה היו תרגילי יח"צ שנועדו להטעות את בית הדין.
מדובר בפרשה שמסעירה את העולם החרדי מאז 2005, אז הגיעה האישה ארצה מארצות הברית לביקור משפחתי, ולקתה בשבץ מוחי שהותיר אותה נכה. בשלב זה החליט בעלה, שנותר בארה"ב, לנטוש אותה ואת הילדים והשאיר אותם חסרי כל.
ב-2014, אחרי שנים שבהן סירב לשחרר את האישה באופן רשמי מהנישואים, הוציא בית הדין הרבני פסק דין שמחייב אותו להתגרש. אלא שהוא המשיך בסרבנותו ודבר לא סייע.
בהמשך התברר כי הרוח החיה מאחורי עיגון האישה הוא אביו, נגיד ידוע בחסידות גדולה. בעקבות זאת בית הדין האזורי קבע כי האב מסכל את פסק הדין, הוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ והבהיר כי יש מקום גם לגזור עליו מאסר.
לאחר שערעורו על ההחלטה נדחה פנה האב לבג"ץ, שם טען כי הוא מנסה ככל יכולתו לשכנע את בנו להתגרש ואף שלח אליו רב ידוע ועורך דין, אך בנו אדם עצמאי ואין לו כל השפעה עליו.
בהחלטה שניתנה לפני כשנתיים בג"ץ הורה להחזיר את התיק לבית הדין האזורי כדי שיבדוק האם האב אכן פעל מול בנו. אלא שלאחר בחינת הטענות האב בית הדין התרשם כי נהפוך הוא: האב ממשיך להשפיע לרעה על הבן ומונע את מתן הגט.
שליחות פיקטיבית
ערעור שהגיש האב לבית הדין הגדול על החלטה זו שוב נדחה על ידי הדיינים הרב אליהו הישריק, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס.
הדיינים קבעו כי האב לא הציג ראיות מהימנות לפעילות אמיתית לקידום הגירושין. כמו כן, טענתו כי אינו בקשר עם בנו ואין לו כל השפעה עליו, נסתרה בראיות מוצקות לכך שהוא תומך בו כלכלית.
פעולה שקוממה את הדיינים במיוחד הייתה אותה שליחות של רב מכובד לארצות הברית. לאחר ששמעו את עדות הרב, שוכנעו הדיינים נפל קורבן לשליחות פיקטיבית שמטרתה הייתה ליצור מצג שווא כאילו האב פועל לשחרור האישה מעגינותה.
הדיינים טענו כי האב ניצל את מעמדו ושמו הטוב של הרב, ושלח אותו מבלי שידע דבר על ההיסטוריה של הסרבנות.
"כיצד ניתן בכלל להעלות על הדעת כי במקרה זה יצליח הרב ****, שידיעותיו על פרטי התיק הן אפס ושאינו מכיר כלל את הבעל באופן אישי, להביא את הבעל לחזור בו מסירובו ליתן גט ולהצליח במקום שאחרים הקרובים ומכירים את הבעל זה זמן וזמנים כשלו ולא הצליחו?", תמהו.
הדיינים קבעו כי ניכר שמדובר במעשה מבוים שהגו מוחות מתחום יחסי הציבור שמעסיק האב. בהמשך, דחו הדיינים בזו אחר זו עדויות לשליחויות נוספות וקבעו כי החלטת בית הדין האזורי הייתה ראויה, הגיונית ונכונה.
- ב"כ האב (המערער): טו"ר משה מיטלמן, עו"ד משפחה יעל נגר
- ב"כ האישה: טו"ר דבורה בריסק
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין