בקשת בת ״להגן״ על נחלת אביה חשפה סכסוך על ירושתו בעודו בחיים

במסגרת תביעת הבת לבטל ייפוי כוח מתמשך עליו חתם האב ניתן לבקשתה צו עיקול זמני על הנחלה שלו. היא טענה שאחיה מנסים להשתלט על רכושו אך בית המשפט לא מצא עילה לצמצם את זכות האב לנהל את הרכוש כרצונו

הרשמת שלי פרקש דחתה לאחרונה בקשה לצו ביניים שהגישה בת נגד אביה במסגרת תביעתה לביטול ייפוי כוח מתמשך שלו. הבת טענה שעל בית המשפט לנקוט באמצעים לשמירה על זכויות האב בנחלה שלו, לנוכח כוונתו למכור את הנכס. לאחר שניתן צו עיקול התייצב האב לדיון וביקש בקול צלול לבטל את הצו. הרשמת ביטלה את העיקול וכתבה כי לאב זכות מוקנית ברורה ולגיטימית לעשות ברכושו לפי שיקול דעתו.

הבת עתרה לביטול ייפוי כוח מתמשך עליו חתם אביה, שטרם הופעל. במסגרת זו היא הגישה את הבקשה לסעד זמני בה ביקשה לנקוט באמצעים זמניים מכוח הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לשמירה על זכויות האב בנחלה שבמושב לנוכח כוונתו למכור את הנכס.

המבקשת הבהירה כי "בשעות הקרובות" עלול האב לאבד את קורת הגג מעל ראשו ולהפוך לחסר כל, כלשונה. לדבריה, אחיה מנסים להשתלט על רכוש האב והיא מעוניינת לעצור את התהליך מבעוד מועד. היא הוסיפה כי כל ניסיונות המשפחה ליצור קשר עם האב נתקלים בהתנגדויות מצד אחד מאחיה.

בנובמבר 2022 ניתן צו עיקול ארעי במעמד צד אחד. לאחר מכן האב הגיש בקשה לביטול הצו והתקיים דיון במעמד הצדדים.

הרשמת שלי פרקש מבית המשפט למשפחה בראשון לציון ציינה שספק רב אם לבת מעמד לעתור בבקשה מעין זו בקשר עם רכוש אביה, במצב בו האב ערך ייפוי כוח מתמשך, וזאת כל עוד הוא שריר וקיים.

זאת ועוד, כתבה הרשמת, גם אם למבקשת יש מעמד כאמור, עליה להצביע על צורך קונקרטי המבוסס על מצב רפואי, מסמכים ואירועים רלבנטיים. ואולם, דבר מזה לא נעשה והמבקשת לא צירפה בדל ראיה לתימוכין בטענות הרפואיות והקוגניטיביות.

מבין ומודע

הרשמת הדגישה שעמדת האב הובאה באופן בלתי אמצעי במהלך הדיון והרושם הוא שהוא מבין ומודע לדברים. מדברי האב ניכר שהוא נקלע לסיטואציה המצערת אותו והדבר מפר את שלוותו בערוב ימיו ובעת שהוא חולה במחלה קשה.

כמו כן, בניגוד לטענת המבקשת, התברר מפיו של האב שהוא נמצא בקשר מצוין עם ילדיו. הלכה למעשה, כתבה הרשמת, תהום פעורה בין הנטען בבקשה ביחס למצבו הקוגניטיבי והמנטלי של האב והקשר עם בני משפחתו, לבין ההתרשמות במהלך הדיון.

״לא זו בלבד שלא הוצג בדל ראיה לתימוכין בטענות המבקשת אלא שבמהלך הדיון התברר כי אין ממש בטענות. עצם העלאת טענות כספיות בנשימה אחת עם הטענה בדבר הדאגה למשיב כאמור, היא הנותנת שמדובר בסכסוך כספי״, כתבה הרשמת.

היא דחתה את טענת הבת שכל רצונה הוא לשמור על מצב הקיים והבהירה שהמצב הקיים הוא שלאב זכות מוקנית ברורה ולגיטימית לעשות ברכושו לפי שיקול דעתו ואין כל מקום להטלת מגבלות שלא לצורך.

הרשמת סיכמה שאין בדל עילה, ראיה, אינדיקציה ותימוכין לתמיכה בטענות המבקשת ולפיכך לא נמצאו כל הצדקה וכל בסיס להגביל את האב לעשות לפי ראות עיניו בזכויותיו וברכושו.

הרשמת ביטלה את צו העיקול הארעי וחייבה את הבת בהוצאות בסך 5,000 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין