אם לשלושה הותירה את כל רכושה לאחד מילדיה שמעולם לא עזב את הבית. אחיו התאום התנגד לקיום הצוואה בטענה להשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט התרשם שהצוואה משקפת את רצון האם.
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל דחתה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגיש בנה של אישה שנפטרה ב-2016. השופטת קבעה שעל אף המגורים המשותפים של האם והבן הזוכה, טענות המתנגד להשפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואה לא הוכחו.
האם נפטרה לפני כ-3 שנים בהיותה כבת 80. ב-2008 היא ערכה צוואה עליה חתמה בבית הדין הרבני ובה ציוותה את רכושה לאחד משלושת ילדיה. הבן הזוכה גר עם האם כל חייו.
אחיו התאום הגיש התנגדות לקיום הצוואה (האחות הנוספת שנושלה לא הייתה צד בהליך). הוא טען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת אותה הפעיל אחיו על האם לאורך כל השנים. לדבריו, האם פיתחה תלות רבה באחיו על בסיס יומיומי בכל המישורים. הוא ציין בהקשר זה שאמו הייתה חולנית וסבלה מבעיות רפואיות רבות ומגוונות ואחיו אף הביא את אמו לבית הדין הרבני כדי לחתום על הצוואה.
עוד הוא ציין שהקשר בין אחיו, שמעולם לא התחתן, לבין אמם היה חולני ותלותי. הוא הוסיף שאחיו חזר בתשובה מה שהוביל לסכסוך ביניהם שהתדרדר לעתים קרובות לאלימות פיזית ומילולית. על רקע זה הוא התבקש שלא להגיע לבית האם.
האח הזוכה טען מנגד כי לא היה שותף לעריכת הצוואה. הוא הצביע על מסמכים רפואיים שמעידים כי אמו סבלה מבעיות רפואיות רגילות, בעיקר אורתופדיות, ואין בהם זכר לקיומה של דמנציה או בעיה קוגניטיבית אחרת.
לטענתו, הצוואה משקפת את רצון האם שלא להותיר דבר למתנגד ולבתה שלא היו עמה בקשר שנים רבות. לדבריו, מערכת היחסים בין המתנגד לבין אמם הייתה עכורה. האם ביקשה ממנו להפסיק להגיע לביתה על רקע חובותיו הכספיים הכבדים שבעקבותיהם הגיעו לביתה מעקלים ללא הרף.
הוא הבהיר שכלל לא ידע על כוונת האם לערוך צוואה והדבר נודע לו רק מספר שנים לאחר מכן מפיה.
רצון המת
השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחתה את ההתנגדות. היא הבהירה שהעיקרון המנחה הוא כיבוד רצון המת וההנחה היא שהצוואה מבטאת את רצונה הכנה והאמיתי של האם באשר לאופן בו יחולק עזבונה.
היא ציינה כי על אף היחסים הקרובים בין הבן הזוכה לאמו אין ראיות להשפעה בלתי הוגנת מצדו. כך, עיון במסמכים הרפואיים מעלה שלאורך השנים המנוחה סבלה מבעיות ברגליה וכאבים בגב התחתון. לא נמצא ולו מסמך אחד שהטיל דופי במצבה הקוגניטיבי של המנוחה או העדר יכולתה לערוך צוואה.
השופטת גם דחתה את טענת המתנגד כי אחיו בודד את אמו מהעולם החיצון. היא כתבה שמחומר הראיות עולה שבין הבן הזוכה והאם לא היו יחסי שליטה אלא מערכת יחסים שהתאפיינה במתן סיוע ודאגה. בניגוד לכך, ניכר שהמתנגד לא היה בקשר רציף עם אמו ונהג לפנות אליה רק כשנקלע למצוקה כלכלית או אישית.
השופטתה התרשמה שהאם ניהלה אורח חיים עצמאי ולא נזקקה לעזרה חיצונית בתפקוד היומיומי. בהקשר זה היא ציינה שהמתנגד לא הוכיח שאחיו נטל חלק בעריכת הצוואה.
המתנגד חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 47613-06-17
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד מיטל כהן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.