המבוטח נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. ביטוח לאומי קבע לו נכות, אך לחברת הביטוח זה לא הספיק, והוא נאלץ להילחם בבית המשפט. השופטת: התובע עשם רושם ישר ואמין.
בית משפט השלום באשדוד קיבל את תביעתו של רתך שנפגע בתאונת דרכים ומאז לא שב לעבודתו. השופטת אורנה סנדלר-איתן חייבה את חברת הפניקס – מבטחת הרכב – לשלם לו כ-245 אלף שקל, ודחתה את ניסיונות החברה לקעקע את אמינותו.
התאונה התרחשה בשלהי שנת 2012, כאשר התובע – טכנאי לעיבוד מתכות בשנות ה-60 לחייו – נהג בשעת ערב בכביש באשדוד, והתנגש בעוצמה ברכב אחר. בעקבות זאת הוא הובהל אל בית החולים "ברזילי", שם אובחנו חבלות בראשו, בצוואר, בגב ובבית החזה.
לאחר שלושה ימי אשפוז הוא שוחרר לביתו. בהמשך אובחנו אצלו כאבי ראש עם תופעות נוירולוגיות פוסט-טראומטיות.
המוסד לביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה. שיעור הנכות הרפואית שנקבעה לתובע בעקבות התאונה עמד על 15% בגין הגבלת תנועה בעמוד השדרה המותני (ולאחר הפחתה של 5% בגין מצב קודם).
לתאונה היו תוצאות קטלניות עבור התובע. הוא לא יכול היה לשוב לעבודה בה עבד כ-15 שנה, מאז שעלה לישראל מרוסיה. לטענתו, הוא נרשם ללשכת התעסוקה אך לא הוצעה לו עבודה כלשהי.
אלא שחברת הפניקס – מבטחת רכבו של התובע – סירבה לשלם לו פיצויים על התאונה, דבר שאילץ אותו להגיש תביעה בבית משפט. בתביעה הוא טען כי בעקבות התאונה הוא סובל מממגבלות תנועה ומכאבים עזים בגב, ומתקשה להרים משאות ולשמור על שיווי משקל.
לפיכך, לטענתו הוא אינו יכול עוד לעסוק במקצוע שלו, ואף לא לעבוד בעמידה או לעלות על סולם.
הפניקס טענה מנגד כי התובע אינו אמין והתעקשה לחקור אותו. כבר בתחילת ההליך ביקשה החברה לסתור את קביעות הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי ולמנות מומחה בתחום האורתופדיה, על סמך סרטון מ-2016 שהציגה בו רואים את התובע עובד בתחנת דלק, ללא מקל הליכה וכשהוא מרים חתיכת ברזל.
אולם השופטת סנדלר-איתן דחתה את בקשתה, ולאורך פסק הדין מתחה ביקורת על עמדתה. "דבר מהדברים ש'חשפה' הנתבעת בחקירה הנגדית אינו מצדיק הבאת ראיות לסתור, תוך ערעור קביעתה של הוועדה הרפואית של המוסד הלאומי בדבר נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה", קבעה.
מעמד לא פשוט
בהמשך פסק הדין השופטת ציינה כי התובע עשה רושם של אדם פשוט ולא מתוחכם, וכי תשובותיו היו פשוטות וישירות, כאשר סיפר שהוא עובד מפעם לפעם בשמירה בתחנת דלק.
"אני שותה תרופה ומקבל זריקה אני יכול גם ללכת בלי מקל, אבל זה מספיק לי לשעתיים שלוש, לא יותר", אמר התובע. לגבי הברזל שהרים, הוא טען שמדובר באלומיניום קל.
בעיקרו של דבר, השופטת קבעה כי הנתבעת לא הצליחה לקעקע את אמינות התובע. בתוך כך השופטת ציינה כי "מעמד החקירה הנגדית אינו פשוט, ודאי לאדם שאינו מתמצא בהליך ואינו דובר את השפה".
כמו כן, השופטת אף קיבלה את טענת התובע שלפיה נכותו התפקודית גבוהה מנכותו הרפואית, וקבעה לו נכות תפקודית בשיעור של 40%, בנימוק שלתובע אין הכשרה מקצועית אחרת כלשהי, ובפועל הוא נפלט כמעט כליל משוק העבודה.
בהמשך נדונו נזקיו של התובע, ובסיכומו של דבר הפניקס חויבה לשלם לו 213 אלף שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15.21%, עבור הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, ועזרת חיצונית.
- ב"כ התובע: עו"ד אלנה ויימן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עזרא האוזנר, עו"ד שי ירון
עו"ד ערן אבנון
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין